שאלות ותשובותקטגוריה: דעת אמתאדם זרטל ומזבח עיבל
Avatar 9 שנים • Anon
שלום וברכה!

מעניין אותי לדעת איך אתם מתאימים את המזבח שנמצא בהר עיבל על ידי אדם זרטל לתיאוריה הביקורתית שטוענת שספר יהושע נכתב הרבה מאוחר יותר. לי אישית ברור שהתנך נכתב בידי אדם אך הממצא הארכיאולוגי הזה סותר מעט את טענות ביקורת המקרא. אשמח עם תוכלו לענות לי, כי לא הצלחתי למצוא מאמר אחד בכל האינטרנט שמתמודד עם טענותיו של זרטל. תודה רבה, ובהצלחה בהפצת הנאורות בעולם.

אדיב
5 תשובות
9 שנים • adminAvatar צוות
שלום אדיב,

אצטט עבורך את תגובתי לממצאי פרופ' זרטל, שהתפרסמה בעיתון הארץ מיום ‏02.07.00

לכבוד :

מערכת מוסף הארץ

תגובה לכתבה "נאחז בקרנות המזבח" מה- 30.06.00 יאיר שלג.

מן הכתבה עולה שעיקר ראייתו של אדם זרטל שהמזבח שחשף הוא מזבח יהושע בהר עיבל, משום שמתאים למדות המזבח שנאמרו במסכת מידות פ"ג מ"א, ואע"פ שאיני ארכיאולוג נראה שדברי אדם זרטל מופרכים מטקסטים שעליהם הוא מסתמך, בהמשך אותה משנה כתוב : "וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו (על המזבח) ארבע אמות מן הדרום וארבע אמות מן הצפון" נמצא שהמזבח בבית ראשון היה כח אמה על כח אמה ולא לב אמה, ורק כדי להזכיר למר זרטל את הכתוב בתנ"ך שלא יראה כמסתכל לאבנים שתחתיו ונופל בכתוב במפורש, בדברי בימים ב ד א: "ויעש (שלמה המלך)מזבח נחשת עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו" . והמזבח שציוה משה מידותיו קטנות יותר , שמות כז א:" ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב" , והרי אדם זרטל מודה שהר עיבל נבנה מיד אחרי מות משה ואם כן שילך ויחפש מזבח במידות משה ולא על פי מידות בית שני שהם תוספת מאוחרת.

אך כדי לחסוך למר זרטל טרחה מיותרת אגלה לו שעל פי התלמוד יהושע לקח את אבני המזבח בהר עיבל ובנה אותם בגלגל, וכך נאמר במסכת סוטה לו עמוד א: "וקפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל" וכתב רש"י לה עמוד ב: "לאחר שבנו מהן המזבח בהר עיבל קיפלום והביאום לגלגל וקבעום שם" כלומר את אבני המזבח של הר עיבל צריך מר זרטל לחפש בגלגל, אך כדי שידע מה לחפש אומר לו שעליו לחפש שתים עשרה אבנים בלבד כי כך כתוב יהושע ד כ: "ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל" ופרט נוסף באבנים שימצא, כדי לזהותם כאבני מזבח הר עיבל צריך להיות כתובים עליהם דברי התורה ככתוב ביהושע ח לב: "ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל" , וכדי שיהיה למר זרטל זיהוי מושלם הוא צריך לבחון שאבנים אלה שלמות שלא הונף עליהם ברזל כלומר אינם מסותתות כלל כמבואר ביהושע ח לא,

ומהו גודלם של האבנים שצריך מר זרטל לחפש מבואר במסכת סוטה לד עמוד א : "יהודה אבא חלפתא ורבי אליעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי עמדו על אותן אבנים ושיערום כל אחת ואחת שקולה כארבעים סאה" שהוא גודל של מקוה לטהרת המשפחה.

מר זרטל אני מקווה שאיני מלאה אותך בטקסטים תלמודיים אך עליך להבין שלפני שמחפשים צריך לדעת מה מחפשים.

בברכת חיפוש נעים

ירון ידען

קרית טבעון

9 שנים • Avatar
במאמר המוסגר אומר לכם..שזה הראיה כשנפגש ת"ח ואדם שמבין בבקורת המקרא כירון רביינו..לבין אדם שכולו ארכיאולוגיה מספיק לראות איך ירון פורך לו אחת לאחת את עמדתו בשביל להתפעל אני אישית אייני מבין כ"כ בארכיאולוגיה אך בסוגיות שירון הביא מהגמרא אני פחות או יותר כן יודע..ולכן כ"כ נהנתי ממה שירון כתב לו וסתם שאלה ירון היקר הארכיאולוג הנ"ל השיב על דבריך??בברכה יוסי.

9 שנים • adminAvatar צוות
יוסי,

לא ידוע לי שהשיב.

לאחר זמן הרציתי בקיבוץ שהוא מתגורר בו והוא הגיע להרצאה.

ולא אמר מילה גם בזמן השאלות והתשובות.

דעת – אמת
9 שנים • Avatar
שלום אדיב.

שאלת האם יש ביקורת על ממצאי זרטל בהר עיבל.

אז ראשית אומר לך שיש, תוכל לקרוא את רובה בויקיפידה למען האמת.

המבנה עצמו מעורר מחלוקת, ואילו הממצאים באתר הם לא יוצאי דופן באופן כזה שיכול לייחד ואותם דווקא לספרי קודש כאלו או אחרים.

הביקרות טוענת מס' דברים אפשריים :

1) המבנה באתר באופן אדריכלי אינו בהכרח מזבח – רק שתבין לא מודבר פה על הפרמידות במצרים, אלא מבנה שדורש דמיון רב והרבה ויכוחים על מנת להגיד שזהו אכן מזבח.

2) הויכוח על מיקומו של הר עיבל – ע"פ הכתוב במקרא נערך טקס על הר עיבל שבני ישראל עמדו מכל צד שלו.

ישנו ויכוח האם ההר עליו נמצא המבנה הוא אכן עיבל הכתוב בכתובים.

3) ביקרות המקרא הוא תחום מחקרי לגמרי אחר.

ואין קשר בהכרח בין הארכיאולוגיה אליה.

ברור שיש זיקה, אבל תחום המחקר המקראי הוא תחום פניי עצמו ואת זה אנשים נוטים לשכוח.

4) פרט חשוב נוסף הוא, שזרטל מעולם לא פרסם מסמך מדעי כלשהו בנוגע ל- הר עיבל, והמסמך מעולם לא עבר ביקרות מדעית כלשהי.

לרב מדובר בפרסומים ברחבי הרשת הרחבה.

המעניין הוא שתמיד זרטל הוא זה שלפני כל חג מפרסם איזה ממצא שקשור למקרא.

תמיד לפני פסח הוא עולה לשידור ברדיו- גם על ממצאים ישנים.

5) שאתה מנסה לבנות timeline היסטורי אתה חייב לקחת בחשבון את מכלול התקופה ולא מבנה יחיד כזה או אחר.

רב המבנים באותה תקופה היו בנויים מאבני שדה בלתי מעובדות.

ובהחלט ייתכן שהאתר הפולחני בהר עיבל לא היה קשור כלל לישראל או ישראלים – אין שום דבר באתר שיכול לייחד אותו.

(החיות הכשרות הנמצאות באתר הם חיות הרריות ולכן אין רבותא בכך)

ייתכן בהחלט שהאתר היה אבן שואבת כנענית, וידוע בציבור, ונכנס לתודעה המקראית מאוחר יותר עם כתיבת ספר יהושע.

לבסוף שאל את עצמך את זאת:

אילו האתר נבנה ע"י יהושע וחבריו הקרובים, מהיכן הגיעו? האם צצו להם מן האויר?

אילו כלים היו להם?

הם הם תלושים מן הרוח?

בהיסטוריה דברים נגררים אחד אחרי השני, ולא נוצרים באבחה חדה.

הטענה המתבקשת היא לטעון שבנ"י יצאו ממצרים במספרים עצומים, עם כלים, תרבות משותפת(? – אם האתר הוא פולחני זה מתבקש – ומה לגביי אמונה באל אחד? )

יכולת בניה ותכשיטים.

כל הסיפור הציורי הזה הוא עניין ספרותי, ולא עולה משום אתר ארכיאולוגי.

איני בטוח שאפילו פרופ' זרטל התכוון לעשות אותו לציורי שכזה.

בכל מקרה אם אתה מייחס את הבניה לאנשים כלשהם, עלייך להצביע היכן הם, מאיפה הגיעו וכו'.

סארגון.

8 שנים • Avatar
שלום רב,

לגבי הפירכות על טענתו של אדם זרטל:

א. הקושיות מהתלמוד על פרשנות התנ"ך של זרטל לוקות באי הבנה של הטענה. בבואו לטעון שמצא את המזבח זרטל לא מנסה לטעון שכל היהדות מ"בראשית ברא" ועד אחרון ספריו של החזון איש הם אמת לאמיתה. מי שמכיר מדרשי חז"ל מבין ויודע שרובם המוחלט לא מנסה כלל לתאר מציאות היסטורית (כמו למשל המליארדים שגרו בעיר בית"ר לפי המדרש על בר כוכבא), וגם אלו שכן נאמרו לא בהכרח מבוססים על יותר ממסורת והשערות שלא קשורות לשטח.

ב. ברוח הטענה הקודמת, אין קושיה ממידות המזבח על מהותו. במהלך הדורות והמסורת יש שינויים ועיוותים, וצורת המזבח (שאגב די ברורה בתמונות שראיתי) היא הנקודה המרכזית.
תשובתך