שאלות ותשובותהתורה-מי חבר אותה?
שנה 1 • חוקר תורה

 
 
התורה יצירתו של עזרא הסופר ואחרים
נשאלנו פעם-במדור זה- איך יתכן שיהושע בן-נון – האוסף את העם לשכם ומספר לו את תולדותיו החל מאברהם אבינו, ועד אותו יום (יהושע כ"ד, א'-י"ג), – אינו מזכיר, ולוא במילה אחת, את מעמד הר סיני! ואפילו את שם המדבר ("סיני") אינו מזכיר.
כבר ראשונים הבחינו בבעיה ומצאו סיבה: "וימת יהושע בן-נון… וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו. ויקם דור אחר אחריהם, אשר לא ידעו את יהוה (?!) וגם את המעשה אשר עשה לישראל" (שופטים, ב', ח').
הבל הבלים!!! – איך זה שיהושע עצמו! שהיה שם! שכח אירוע מכונן כזה? ו"כל הדור"? – האם לא ספרו אבות לבניהם ולנכדיהם אחריהם? מי מאתנו אינו מספר לנכדיו את קורותיו במלחמותינו הרבות?
אלא שחוקרים מודרניים טוענים שיציאת מצריים כלל לא היתה! (למשל פרופ' ישראל קנוהל בספרו "השם").
באחד הימים נפלה עיני על אמירת חכמים: "כשנשתכחה תורה מישראל, עלה עזרא מבבל ויסדה" (סוכה כ', ע"א). אמרתי בלבי: סיפור מתן תורה הנו המצאה של עזרא הסופר, ש"יסד" את התורה כרצונו… והנה, בימים אלה אני קורא דברים אלה: "בספר החיצוני 'חזיונות עזרא-שאלתיאל' מובא הסיפור הבא: 'העם היהודי יצא לגלות תחת שלטונו של נבוכדנאצר. כל ספרי התורה נשרפו. עזרא הנביא שאל את אלהים מה עליו לעשות, 'כי בחשך ניתנה תבל ויושביה בלי אורה, כי נשרפה תורתך ואין איש יודע את אשר עשית'. אז מצווה אלהים על עזרא לכתוב את התורה מחדש"!!! – אישור נפלא להנחתי… והוא? – כתב מה שכתב… ולא רק את דבר מעמד הר סיני "מגלה" לנו עזרא, בספר התורה אשר כתב, אלא גם את מצוות סוכה: "וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם… אל עזרא הסופר ולהשכיל את דברי התורה. וימצאו כתוב בתורה, אשר צווה יהוה ביד משה, אשר יישבו בני ישראל בסוכות… וישבו בסוכות, כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן… עד היום ההוא" (נחמיה ח', י"ג-י"ח).
הבה נעשה חישוב קטן. יציאת מצרים הייתה בימי מרנפתח, בנו של רעמסס השני – אותו "מלך חדש אשר לא ידע את יוסף" (שמות א', ח').
מרנפתח מלך בין השנים 1224 ל-1214 לפנה"ס. בני ישראל נדדו במדבר 40 שנה, משמע שהגיעו לכנען בערך בשנת 1180 לפנה"ס.

עזרא עלה ארצה בשנת 457 לפנה"ס, ובידו ספר התורה שכתב במצוות יהוה, -כי כל ספרי התורה נשרפו כאמור לעיל.* איך ידע מה לכתוב? והרי כל הספרים נשרפו לפני שנולד!!!
כלומר במשך כשש מאות שנים לא קרא איש בעם ישראל את תורת משה – לא בימי השופטים, לא בימי דוד ולא בימי בית ראשון (שחרב בשנת 587 לפנה"ס) – ולכן לא נתקימה מצוות ישיבה בסוכה. רק עזרא, שנולד הרבה עשרות שנים לאחר "שנשרפה תורתך ואין איש יודע את אשר עשית", יודע לכתוב את התורה מחדש ומכניס בה כל ששתה מאותם "מי אש"!
ועוד פרט קטן: הסופר שכתב את ספר נחמיה (כ-700 שנים לאחר מות יהושע), יודע לפרט לנו בדיוק (פרק ט') את כל פרשת הר סיני, – דברים שמחבר ספר יהושע לא ידע עליהם, כמסתבר מיהושע פרק כ"ד.
אכן יוצר גדול היה עזרא הסופר; ולא קם כותב דברי הימים כמותו, מימות עולם.

ועוד פרט מענין (תמצאוהו ב"קורא בתורה (3)" במדור זה): השם סיני, כשם מדבר ו/או הר, אינו מופיע באף מקור קדום, ואף לא בתנ"כ-פרט לספר "שמות". זו המצאה טהורה של עזרא?, שהרי סין הוא שמו של אל בבלי, אחד מאלי עם ישראל הקדום, – זה שהוביל אותנו בישימון (הסורי) ואף בחר את הר חרמון למושבו, ככתוב בתהילים ס"ח, ט' ו-ט"ז. ואנו שיבשנו אותו לסיני, – על משקל שדי. (ראו: "השם" מאת פרופסור ישראל קנוהל).
מסתבר שמי שכתב את התורה מחדש, הכיר את מזמור ס"ח בתהילים – שבו הוליך האל סין, הבבלי את פליטי חרן ( 1260 לפנה"ס בערך) במדבר הסורי ואף בחר את הר חרמון (שהיה "האולימפוס" של אלי בבל!) למושבו, לנצח! אם מתוך כוונה כלשהי ואם סתם מתוך בורות, הוא העביר את האירוע למקום אחר שקרא לו הר סיני ומדבר סיני.
בכל הספרים האחרים בתנ"כ ניתנה תורה בהר חורב!!! (ראו קורא בתורה 3) והסיפור קצת שונה…
כן רבותי, התורה לא משמים היא! מספרי סיפורים סיפרו את סיפוריהם לעם ומי שכינס אותם לספר המוכר לנו היום, לא דאג לבנות סיפור אחד, רציף ואמין.

האמירות והמעשיות שהבאנו אומרות שכבר "חכמינו" ידעו
שהתורה לא דברי אלהים חיים היא!!!

* ויש לנו סיפור מעניין (ראה "המיתולוגיה היהודית", מאת חגי דגן, עמ' 133): "עזרא התבקש לכתוב את התורה מחדש ולא ברור אם התורה שכתב היא אכן אותה תורה שהועברה מסיני. ומעשה שהיה, כך היה: עזרא הלך בשדה עם עוד חמישה אנשים ולפתע שמע קול קורא אליו לפתוח את פיו ולשתות. הוא פתח את פיו וראה גביע קרב אליו, מלא מי אש. עזרא שתה ממי האש וחש איך הוא נמלא בינה. פיו נפתח והחל לדבר במשך ארבעים יום ללא הפסקה. חמשת האנשים שאתו, ישבו סביבו כל אותם ארבעים יום וכתבו מפיו תשעים וארבעה ספרים. אז ציווה אלהים על עזרא לגלות לעם את עשרים וארבעה הספרים הראשונים שכתב, בין שהם מוצלחים ובין שהם מוצלחים פחות ואת שבעים האחרים לשמור ולגלות רק לחכמים. רק לאחר הדברים האלה כינס עזרא את העם וקרא לפניו מתוך עשרים וארבעה הספרים (לצערי אין בספר איזכור מה מקורו של סיפור זה).

תשובתך