מגילת אסתר- רומן היסטורי

מגילת אסתר היא דוגמה מאלפת להיווכח כיצד רומן קומי נהפך לספר קאנוני, היאך סיפור בדיה נהפך לעובדה היסטורית. אחת השאלות הנפוצות מצד אנשי הדת היא  "כיצד יתכן שיכתבו סיפור בדוי ויפיצו אותו ברבים ולא יהיה אדם אחד שיטען ששקר הוא? על כורחך, טוענים התאולוגים "הסיפור אמת!!" התשובה המפריכה טענה זו נמצאת בסיפור הקומי של המגילה כפי שנראה להלן. ההבדל בין היחס לטקסט כתוב כסיפור עלילה אנושי או כאל טקסט קדוש הוא כחוט השערה, דיי לו לאדם לקבוע באופן שרירותי שטקסט המגילה קדוש הוא, ומיד קריאתו ופרשנותו תהיה רחוקה מהכתוב הפשוט. כך למשל "המלך" הכתוב במגילה כבר אינו אחשורוש אלא אלוהים "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" פירשו חז"ל כי נדדה שנת מלכו של עולם (אלוהים) (מגילה טו ע"ב) " . דוגמא נוספת להעלאת הפשט לרוחניות נכתב על בגדי המלכה אסתר,  כתוב במגילה: "ותלבש אסתר מלכות" דרשו חז"ל כי הכוונה ללבוש רוחני, "שלבשתה רוח הקודש" (מגילה יד ע"ב). כך נוהגים אנשי הדת בהופכם שיר אהבה לשיר קודש ויצירה קומית לכתבי הקודש.

במאמר זה נביא את דעת ההיסטוריונים החוקרים אל מול דעת אנשי הדת היהודית ונראה באופן ברור את הפער בין התפיסה הביקורתית את מגילת אסתר שנכתבה בתקופה הפרסית לבין התפיסה הדתית שמקבלת את המגילה כאילו נכתבה עוד מימות משה רבנו מסיני.

ראשית נצטט את דברי החוקרים[1] [הכותרות וההדגשים בציטוט של "דעת אמת"] ולאחר מכן נביא את התייחסות חז"ל למגילת אסתר.

"הסיפור שמספרת המגילה חסר סבירות היסטורית וחוקרים רבים מסכימים כיום שיש לראותו כסיפור דמיוני, כמוהו כסיפורים אחרים שרווחו בין היהודים בארץ ישראל ובגולה בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית…

אמיתות היסטורית של המגילה 

כנגד המהימנות ההיסטורית של המגילה ניצבת העובדה שרכיבים רבים בסיפור סותרים את הידוע לנו על תולדות פרס, או שהם בלתי סבירים מכדי שיהיו אמינים.

• לא היתה מלכה פרסית בשם אסתר, או מלכה יהודייה כלשהי בפרס, ואף לא היינו מצפים שתהיה.
• אף שאחשוורוש זוהה עם קסרקסס מלך פרס, אף מלך פרסי לא נהג, או עשוי לנהוג, כשם שנהג אחשורוש.
• לא ניתן לשלוט במדינה שבה אף חוק איננו בר שינוי. צו להשמיד את היהודים מתאים פחות מכל לפרס העתיקה, אמפריה שנחשבה סובלנית יחסית כלפי הקבוצות האתניות השונות שחיו תחת שלטונה, ושאף מוארת באור חיובי במקומות אחרים במקרא.
• קשה להאמין שאסתר הצליחה לשמור על יהדותה בסוד בשעה שהכל ידעו כי דודנה מרדכי הוא יהודי.

מאידך, אלו המגינים על אמינותה ההיסטורית של המגילה מצביעים על המידע האותנטי הכלול בה בנוגע לחצר הפרסית, למנהגים ולמוסדות השונים, וכן על השימוש שנעשה במגילה בכמה מונחים פרסיים…הבא לבחון בקפדנות את הראיות בעד ונגד המהימנות ההיסטורית של המגילה ימצא שהחומר האותנטי מבחינה היסטורית הוא ברקע העלילה ובתפאורה, בעוד שהדמויות הראשיות ורכיבי העלילה החשובים יותר רחוקים מן המציאות.

המגילה כיצירה קומית – אילו היה זה חיבור מודרני, היינו קוראים לו רומן היסטורי, או בדיון היסטורי…בעיני הקורא הקדום סיפור דמיוני היה בעל ערך ואף מקודש, לא פחות מהתרחשות היסטורית מדויקת…המגילה היא קומדיה, ספר שמטרתו לשעשע ולעורר צחוק. המגילה היא ההומוריסטית שבין ספרי המקרא משעשעת לכל אורכה ובמקומות מסוימים אף מעוררת צחוק רם…אנו מצפים שספר מקראי יהיה רציני ושהמסר שלו יחפוף את זה של שאר ספרי המקרא, כמשתקף בפרשנות המסורתית. כיוון שכך, לא הוכנו לגילויה של קומדיה בלב הקנון. … הלברטל מסכם: "באופן פרדוקסלי, הקנוניזציה של יצירה מסוימת עלולה לעתים להדחיק את קריאתה הסבירה ביותר"

( M.Halbertal, People of the book. Canon, Meaning and Authority, Cambridge, M.A 1997, p.6) על מנת לשחזר את קריאתה הסבירה ביותר, ולהבין כיצד אמורה היתה להיקרא, חייבים לגשת למגילת אסתר כאל מה שהיא  – קומדיה…

זמן כתיבת המגילה – רוב החוקרים מתארכים כיום את מגילת אסתר לשלהי תקופת פרס או לתחילת התקופה היוונית, בין השנים 200- 400 לפני הספירה בקירוב…כמה ביטויים רומזים לכך שהסיפור נכתב זמן מה לאחר האירועים שהוא מתיימר לתאר, כלומר לאחר זמנו של קסרקסס א' (465-458 לפסה"נ), אך עדיין במהלך התקופה הפרסית…

זמן הכללתה של המגילה בכתבי הקודש – מתי הוכללה המגילה בקנון [אחד מעשרים וארבע ספרי התנ"ך)? על מועד זה אין הסכמה מלאה בין החוקרים…כמה חוקרים…מסיקים שהמגילה נכללה בקנון לפני אמצע המאה השנייה לפנה"ס, ושהקנון המקראי כולו נחתם באותה תקופה…בקהילת קומראן מגילת אסתר לא היתה חלק מהקנון. אף עותק של המגילה לא נמצא שם (זהו הספר המקראי היחיד שאין לו שריד בקומראן), ועתה כבר מוסכם שהקהילה בקומראן לא שמרה את המגילה…[בספר "בן סירא" שחובר בעברית בשנת 180 לפנה"ס בקירוב, מחברו שמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא, אינו מזכיר  את מגילת אסתר ודניאל.] …

מתי נעשה פורים לחג יהודי?  – לרוע המזל אין זה קל לענות על שאלה זו, שכן המקורות שבידינו על החיים היהודיים בתקופה הפרסית זעומים…יש בידינו הוכחה מוצקה לחגיגה יהודית בפורים בתקופה ההלניסטית. האזכור המוקדם ביותר שבידינו הוא מספר חשמונאים ב טו, לו (נכתב 104-63 לפנה"ס) המזכיר את "יום מרדכי" בי"ד אדר….בסוף המאה השנייה לפנה"ס בקירוב ניתן לדבר על חגיגה יהודית של פורים בארץ ישראל ובמצרים…מקורות מאוחרים יותר, ובמיוחד המשנה והגמרא, מוסרים פרטים על מנהגי פורים, ונוכל להסיק כי במאות הראשונות לספירה פורים היה מבוסס היטב ביהדות הרבנית".

לפני שנמשיך עם התיחסות חז"ל למגילת אסתר ראוי להדגיש את ההבדלים של האירועים ההיסטוריים בתקופת שלטון פרס בין המחקר המדעי לבין המסורת הרבנית. לדעת חז"ל סיפור המגילה היה לפני חנוכת בית שני. לדעת החוקרים, מחבר סיפור המגילה ייחס את הרומן לתקופה שלאחר שיבת ציון וחנוכת בית מקדש שני, לכן, לדעת החוקרים,  שגה מחבר המגילה ביחסו למרדכי כאחד מגולי יהודה יחד עם יהויכין: " אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי: אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל (אסתר פרק ב; 5-6 ) שכן גלות יהויכין הייתה בשנת 596 לפנה"ס ואחשורוש שלט בשנת 486 לפנה"ס, כלומר גם אם מרדכי גלה כבר ביום הולדתו הוא היה צריך להיות בגיל מופלג 110 שנים דבר שאינו מסתבר.

עיינו בטבלה שבסוף המאמר ותווכחו לראות כיצד חז"ל בדו מליבם היסטוריה וירטואלית שאינה תואמת את המחקר המדעי ויתירה מכך 170 שנים נעלמו כלא היו משלטון פרס ושמות מלכים רבים כפי שתראה הטבלה.

גירסת חז"ל:

כיצד הפכו חז"ל את הסיפור הקומי לכתבי הקודש?

בתקופת התלמוד (המאות הראשונות לספירה) מגילת אסתר כבר נכללה בכתבי הקודש כאחד מ- 24 ספרי הקודש ואף קבעו סדר לספרים:  סידרן של כתובים: רות ,תהלים, איוב, משלי, קהלת, שיר השירים וקינות, דניאל, מגילת אסתר, עזרא ודברי הימים (בבא בתרא יד ע"ב). מחברי המגילה הם אנשי הכנסת הגדולה (בבא בתרא טו ע"א) מוסד שאינו ברור לחוקרים. שתי בעיות ניצבו בפני חכמים בצורפם את המגילה לכתבי הקודש: האחת, כדי שסיפור יקבל את "הזכות הגדולה" להיות כחלק מהקאנון, צריך להיכתב ברוח הקודש. השנייה, יש איסור להוסיף חגים שאינם כתובים בתורה. על שתי בעיות אלה התגברו חכמים באופן המעורר גיחוך. המסר הדתי העיקרי שחז"ל מייחסים לסיפור  המגילה הוא ניצחונם של היהודים על זרע עמלק. עמלק בתודעה היהודית מסמל את העם שהתנגד לאלוהים. אף על פי שברומן המגילה לא מוזכר עמלק, ייחסו חכמים  את המן האגגי לזרע עמלק (פסיקתא רבתי פרשה יג) כאילו שמחבר המגילה העלים והסתיר במתכוון את המסר העיקרי ובמקום לכתוב המן מזרע עמלק, כתב האגגי. עולה מכך שלדעת חכמים סיפור המגילה הוא המשך ישיר של הציווי התורני המצווה למחות את זכר עמלק וזה נתן "השראה" לחכמים להוסיף את המגילה לכתבי הקודש  כחלק מהציוויים להשמדת עמלק, כך נכתב בתלמוד: ביקשה אסתר מחכמים, כיתבו את מגילת אסתר  וצרפוה לכתבי הקודש. סרבו חכמים לצרפה לכתבי הקודש ללא ראייה מהמקרא,  עד שלבסוף מצאו לה אסמכתא מהכתוב בתורה: ' כתוב זאת זכרון בספר…כי מחה אמחה את זכר עמלק' פירשו ודרשו חכמים את הפסוק כך:  'כתוב זאת':  כתוב את השמדת עמלק בספר שמות ובספר דברים, 'זכרון': כתוב את השמדת עמלק בנביאים ['פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק' שמואל א,טו;2], 'בספר' : כתוב את השמדת עמלק  במגילת אסתר. (מגילה ז ע"א).

לא כל החכמים הסכימו להסתמך על דרשה מפוקפקת זו, כך למשל סובר שמואל  שמגילת אסתר לא נכתבה ברוח הקודש ולכן אין לכותבה כחלק מכתבי הקודש (מגילה ז ע"א).

דבר מעניין הראוי לתת עליו דגש, הוא דרשות ופירושי חכמים את המגילה, כיצד באופן מבדח הפכו אותה לכתבי הקודש, הנה כך דרשו חכמים : ר' אליעזר אומר מגילת אסתר ברוח הקודש ניכתבה, שנאמר :'ויאמר המן בליבו' מניין ידעו כותבי ומחברי המגילה , מה שעלה על לבו של המן? על כורחך רוח הקודש שרתה עליהם ולכן ידעו את אשר על לבו. אין לך דבר יותר קומי מאשר להפוך עלילה דמיונית לסיפור עובדתי ,רציני, קדוש ואלוהי. דמיינו לעצמכם מה הייתה תגובתנו לו היינו רואים קהילת אנשים המתיחסים לסיפור "כיפה אדומה" כלכתבי הקודש אך ורק משום שנכתב שם "ותאמר כיפה אדומה בליבה" ובמשך דורות ושנים היו קוראים את העלילה בדחילו ורחימו וכותבים אותה בדקדוק ובהקפדה יתרה.

כדי להוסיף על ההיתול הביא ר' עקיבא ראייה נוספת: ר' עקיבא אומר אסתר ברוח הקודש ניכתבה, שנאמר: 'ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה' וכי כיצד ידעו מחברי המגילה שאסתר מצאה חן בעיני כל רואיה וכי שאלו הם את כל הרואים? על כורחך רוח הקודש שרתה עליהם ולכן ידעו מה הרגישו רואי אסתר.

הבעייה השנייה שעמדה בפני חכמים היא שאסור לחדש חגים חדשים שאינם כתובים בספר התורה. "אלה המצוות אשר ציווה ה' את משה" אלה הכתובים בתורה בלבד ואין רשות להוסיף עליהם.

כדי להוסיף את מצוות קריאת המגילה וחג הפורים מבלי להפר את כלל הברזל שאין להוסיף מצוות, דרשו חכמים קל וחומר:  כשיצאנו מעבדות לחירות אנו אומרים את שירת הים –  על אחת כמה וכמה כאשר התהפכה גזירת מיתה של המן לחיים, שנאמר שירה , היא קריאת המגילה (מגילה יד ע"א).

כך ממש, נביאים אינם יכולים לחדש מצוות אך חכמים יכולים לדון קל וחומר מפוקפק ולקבל היתר להוסיף ולחדש מצוות. הפער שנוצר בין הבנת חומרת האיסור- לחדש ולהוסיף מצוות נוספות לתורה-  לבין קלות הדעת בסופו של דבר להוסיף מצוות היא אחת התופעות המתמיהות . בתלמוד הירושלמי אף החרו החזיקו בהפלגתם בחשיבות "מגילת אסתר". היצירה הקומית על אסתר ואחשורוש שנכתבה בתקופת שלטון פרס נהפכה ליצירה אלוהית שנכתבה עוד מתקופת משה רבנו: " המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני" (תלמוד ירושלמי מגילה פרק א דף ע). חכמי ארץ ישראל נהגו באנכרוניזים [ייחוס ספר לתקופה קדומה] מבלי לראות בכך פסול כפי שראה הרמב"ם. כך כתב הרמב"ם בשורש הראשון לספר המצוות: איני מתאר לעצמי שאדם יסבור או יעלה במחשבתו,

שמקרא מגילה נאמרה למשה מסיני, ויחשוב שמשה ציוונו על מקרא מגילה עוד לפני הארוע עצמו.

וכדי לשוות לדמויות הסיפור – מרדכי, אסתר והמן – נופך של קדושה בעלת תכלית ומטרה קדומה מצאו חכמים רמז לשמותיהם בתורה: המן מן התורה מנין? הֲמִן הָעֵץ [אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ בראשית, ג; 11 ] אסתר מן התורה מנין? וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר [פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא. דברים,לא; 18 ]. מרדכי מן התורה מנין? דכתיב 'וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר שמות ל; 23] ומתרגם אונקלוס: מירא דכיא (חולין קלט ע"ב ).

צא ולמד כיצד חכמינו נהפכים לארכיאולוגים מתוך כתבי הקודש. חכמים קבעו ימי פורים שונים לקריאת המגילה: הערים והישובים שהיו מוקפים חומה מימות יהושע בן נון יקראו את המגילה ביום טו אדר והישובים שאינם מוקפים חומה יקראו את המגילה ב – יד אדר. כיצד נדע איזוהי עיר הייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון? חכמי התלמוד הם אשר יאמרו לנו!

כך למשל העיר טבריה שנקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס ניבנתה ונוסדה בידי  הורדוס אנטיפס בנו של הורדוס בשנת 19/20 לספירה. מה אמרו חז"ל עליה?  חזקיה קרא פעמיים את המגילה בטבריה, ביום ארבעה עשר וביום חמישה עשר באדר זאת משום שהיה לו ספק אם טבריה מוקפת חומה היא מימות יהושע בן נון או לא. לכן החליט לקרוא בשני הימים כדי לצאת לכל הדעות. מקשה ושואלת הגמרא: מדוע יש לחזקיה ספק אם טבריה מוקפת חומה או לא, והלא כתוב בספר יהושע ' וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת" (ט; 35) ומקובל בידינו שרקת היא טבריה משתמע שטבריה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון…אמר ר' יוחנן כשהייתי נער סברתי שרקת זה ציפורי ואילו רבא סבר שרקת היא טבריה ולמה נקרא שמה רקת? משום שריקנים שבה מלאים מצוות כרימון. רבי ירמיה סבר ששמה המקורי רקת ולמה קראו לה טבריה? משום שיושבת בטיבורה [אמציעתה] של ארץ ישראל. רבה סבר ששמה טבריה משום ש"טובה ראייתה" (מגילה ה ע"ב/ ו ע"א ). כך דרכם של חכמים לקבוע הלכות מתוך משחקי לשון כפי שעשו בשמות אישים בתנ"ך. זרובבל הוא נחמיה (סנהדרין לח ע"א)  הנביא מלאכי זה מרדכי (מגילה טו ע"א) עיין מה שכתבנו בפרשת מקץ.

הלכות ומנהגי פורים לא היו מגובשים בתקופת התלמוד

פרק זה בא להראות שהתגבשות הלכות ומנהגי פורים הם תהליך מתמשך, כדרכם של חגים , סמלים ותרבויות שמשתנים עם השנים.

כך למשל הנוהג לקרוא את המגילה בלילה אינו מצוי במשנה. הקורא את המשנה יראה שמצוות קריאת המגילה היא ביום בלבד: "אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין … עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר…כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל ולתקיעת שופר" (משנה, מגילה פ"ב מ"ד – מ"ו) . רק בתקופה מאוחרת יותר החל הנוהג לקרוא אף בלילה כפי שסברו בתלמוד: "אמר ר' יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום" (מגילה כ ע"א).

גם הנוהג לקרוא את כל המגילה אינו לדעת כולם כך נאמר במשנה: "ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו? רבי מאיר אומר כולה, רבי יהודה אומר: 'מאיש יהודי' (אסתר, ב; 5) ,  רבי יוסי אומר: 'מאחר הדברים האלה' (אסתר, ג; 1) משנה מגילה פ"ב מ"ג. בתוספתא הוסיפו דעה נוספת של רבי שמעון בר יוחאי : "מבלילה ההוא נדדה שנת המלך" (אסתר, ו; 1). רק בתקופת התלמוד הכריעו בנוהג לקרוא את המגילה כולה : "הלכה כדברי האומר [ שצריך לקרוא את המגילה] כולה" (מגילה יט ע"א).

אחד החיובים במצוות יום הפורים הוא לסעוד ולעשות משתה ביום הפורים לא היה ברור זמנה לכל החכמים הנה כך נאמר בתלמוד: ישב רב אשי ביום הפורים לפני רב כהנא והמתין לתלמידים  , לאחר שהחשיך וראה שעדיין לא הגיעו התלמידים, פנה לרב כהנא ושאלו: מדוע לא הגיעו התלמידים? השיבו רב כהנא: אולי משום שעסוקים במצוות סעודת פורים. השיבו רב אשי , מדוע לא סעדו את סעודתם בערב? אמר לו רב כהנא : לא שמעת שאמר רבא: 'סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו' (מגילה ז ע"ב) . המעניין הוא שדין זה  נלמד מהפסוק : "ימי משתה ושמחה" (אסתר, ט; 22) כאילו כל מקום שכתובה המילה "ימי" הכוונה ליום ולא לילה. לפי זה נצטרך לפרש את הפסוק: "לְמַעַן תִּירָא אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ כֹּל –  יְמֵי  – חַיֶּיךָ וּלְמַעַן יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ" (דברים, ו; 2 ) שנשמור את החוקים והמצוות ביום ולא בלילה.

להלן הטבלה המראה את הפער בראיית ההיסטוריה בין המחקר המדעי לבין דעת חז"ל שאינם מוסרים היסטוריה אלא תכנים תאולוגים.

המקורות לדעת חז"ל תמצא ב – מגילה יא ע"ב, עבודה זרה ח ע"ב . עבודה זרה ט ע"א. ערכין יג ע"א.

שנים לפנה"ס	היסטוריונים – שמות מלכי האימפריות:	אירועים השייכים לעם היהודי על פי ההיסטוריונים	גירסת חז"ל לאירועים
605	מלכי בבל נבוכדנצר הגדול
596		גלות יהויכין
586		חורבן ירושלים – גלות צדקיהו
562	אויל מרודך
560	נרגל שראצר
556	נבונאיד
539	מלכי פרס – כורש
538		הכרזת כורש וראשית שיבת ציון
530	כנבוזי
522	דריוש
515		חנוכת בית מקדש שני בידי זרובבל
486	קסרקסס (מזוהה כאחשוורוש)	הרומן הקומי של מגילת אסתר תואם לתקופה
464	ארתחשסתא (לפי תרגום השבעים הוא אחשורוש)
458		עליית עזרא מבבל לארץ ישראל
438			בבל – שלטוןנבוכדנצר הגדול
430			גלות יהויכין מא"י לבבל
424	דריוש 2
420			גלות צדקיהו מא"י לבבל
405	ארתחשסתא 2
393			אויל מרודך- מלך בבל
371			בלשצאר – מלך בבל
368			פרס – הכרזת כורש
365			אחשורוש מלך פרס
359	ארתחשסתא 3 –
351			דריוש מלך פרס
350			בניית בית מקדש שני
344			עליית עזרא מבבל לארץ ישראל
338	ארסס
336	דריוש 3
334	יוון – אלכסנדר מוקדון
332		כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון
323	שלטון מצביאי אלכסנדר מוקדון
316			יוון – אלכסנדר מוקדון
312	סלווקוס הראשון ניקטור	תחילת מניין השטרות
281	אנטיוכוס הראשון סוטר
261	אנטיוכוס השני תאוס
246	סלווקוס השני קליניקוס
225	סלווקס השלישי סוטר
223	אנטיוכוס השלישי הגדול
187	סלווקוס הרביעי פילופטור
175	אנטיוכוס הרביעי אפיפאנס
167		גזירות אנטיוכוס ומרד המקבים
164	אנטיוכוס החמישי אופאטור
162	דמטריוס הראשון סוטר
150	אלכסנדר באלאס
145	אנטיוכוס השישי
142	טריפון
140- 63		עצמאות יהודה בראשות שמעון בן מתתיהו, אבי השושלת החשמונאית
138	אנטיוכוס השביעי סידסט
136-33			עצמאות יהודה , שלטון בית חשמונאי
129	דמטריוס השני ניקאטור
125	אנטיוכוס השמיני
63	רומא	ראשית שלטון רומי על ארץ ישראל , ואובדן עצמאות מדינה החשמונאית
40	הורדוס
33			הורדוס
70 לספירה	חורבן הבית השני	חורבן הבית השני	חורבן הבית השני

על ארועי "ההיסטוריה" על פי גירסת חז"ל "מבריאת העולם" ועד זמננו, נוציא מאמר מיוחד, אך לענייננו ראוי לשים דגש על הנקודות הבאות:

1. שלטון נבוכדנצר לשיטת חכמים החל אחרי 170 שנה מידיעת החוקרים.
2. לדעת החוקרים תקופתבית שני ארכה 585 שנים ולדעת חז"ל 420 שנים בלבד, פער שיש לו השלכה הלכתית למניין שנות השמיטה (עיין במאמר "השמיטה" שכתבנו).
3. לדעת החוקרים עזרא עלה לארץ ישראל 57 שנים אחרי בניין בית המקדש ואילו לדעת חכמים 6 שנים בלבד.

דעת אמת

[1] מתוך: "מקרא לישראל", פירוש מדעי למקרא, "אסתר", אדל ברלין, מתרגם מאנגלית , דורון כהן. עם עובד ,תל אביב 2001, מאגנס, ירושלים.(עמ' 3- 32).