קטין אינו בר עונשין לכן אם עבר על חוקי התורה אינו נענש. כשנעשה בוגר הוא בר עונשין ובלשון התורה: "איש". חכמים קדמונים (תנאים) קבעו את הגיל שאדם נעשה בוגר ובר עונשין: משצמחו לו שתי שערות על הגוף; לבת משצמחו שתי שערות לאחר גיל שתים עשרה, ולבן משצמחו שתי שערות לאחר גיל שלוש עשרה. דנו התלמידים בהגדרת שתי השערות; אחד התלמידים, חלבו שמו, קבע שלשערות צריך להיות גומות במקום גידולן. תלמיד אחר, אדא בר אהבה שמו, קבע שאם יש גומות אף שעדיין לא צמחו שערות נחשב בוגר. שאל אחד התלמידים, חנינא שמו, אם דיי בגומות אף שאין שערות מדוע חכמים קדמונים (תנאים) לא אמרו זאת במפורש אלא תמיד נקטו "שתי שערות" ולא אמרו "שתי גומות"? תשובה: חכמים באופן מודע לא ניסחו את קביעת הבגרות בלשון "שתי גומות" אף שידעו שאם היו שתי גומות ללא שערות נחשב בוגר, משום שאם היו מנסחים את קביעת בגרותו "עד שיהיו לו שתי גומות", הנוסח היה מטעה והיה ניתן להסיק ממנו שאם צמחו שתי שערות בגומא אחת הוא אינו בוגר. לכן ניסחו את הקביעה בנוסח: "צמחו שתי שערות" שממנו ניתן להסיק שאף אם צמחו שתי שערות בגומא אחת נחשב בוגר. שאלו התלמידים: האם יש מציאות ששתי שערות צומחות בגומא אחת? והלא אלוהים התהלל בטבע בריאתו שאף שצומחות שערות רבות בראשו של אדם, כל שערה ושערה ייחד לה גומא משלה. ואילו היו צומחות שתי שערות בגומא אחת הן היו פוגעות בראייתו משמע, בכל גומא צומחת שערה אחת בלבד. תשובה: בראש אדם אין צומחות שתי שערות בגומא אחת אך בגופו צומחות שתי שערות בגומא אחת. עוד נחלקו חכמים היכן צריכים לצמוח שתי שערות אלה כדי להפוך את הקטין לבוגר; לדעת חכם אחד אפילו צמחה שערה אחת בגב והשנייה בבטן ולדעת חכם אחר הן צריכות לצמוח במקום אחד. (תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף נב, עמוד א – דף נב, עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"א"ר חלבו אמר רב הונא: שתי שערות שאמרו – צריך שיהא בעיקרן גומות. רב מלכיו אמר רב אדא בר אהבה, גומות אע"פ שאין שערות. אמר רב חנינא בריה דרב איקא: שפוד, שפחות, וגומות – רב מלכיו; בלורית, אפר מקלה, וגבינה – רב מלכיא, רב פפא אמר: מתני' ומתניתא – רב מלכיא, שמעתתא רב מלכיו, וסימנא: מתניתא מלכתא. מאי בינייהו? איכא בינייהו שפחות. אמר רב אשי, אמר לי מר זוטרא, קשה בה רבי חנינא מסורא: לא לישתמיט תנא ואשמועי' גומות אי אשמועינן גומות – ה"א עד שיהו שתי שערות בשתי גומות קמ"ל – דאפילו שתי שערות בגומא אחת. ומי איכא כה"ג? והכתיב (איוב ט') אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם, ואמר רבא: איוב בסערה חירף, בסערה השיבוהו. בסערה חירף – אמר לפניו: רבש"ע, שמא רוח סערה עברה לפניך ונתחלפה לך בין איוב לאויב? בסערה השיבוהו – (איוב ל"ח) ויען ה' את איוב מן הסערה, ויאמר אליו: שוטה שבעולם, הרבה נימין בראתי בראשו של אדם, ולכל נימא ונימא בראתי לו גומא בפני עצמה שלא יהיו שתים יונקות מגומא אחת, שאלמלא שתים יונקות מגומא אחת – מכחיש מאור עיניו של אדם. גומא בגומא לא נתחלף לי, איוב באויב נתחלף לי? לא קשיא, הא – בגופא, הא – ברישא. אמר רב יהודה אמר שמואל: שתי שערות שאמרו – אפילו אחת על הכף ואחת על הביצים. תניא נמי הכי: שתי שערות שאמרו – אפילו אחת בגבה ואחת בכריסה, אחת ע"ג קשרי אצבעותיה של יד ואחת ע"ג קשרי אצבעותיה של רגל – דברי ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאמר משום רבי שמעון. ורבנן אמר רב חסדא: עד שיהו ב' שערות במקום אחד".