אסור לקרוא קריאת שמע מול גבר ערום שערוותו גלויה. אחד החכמים,רב יהודה שמו, הרחיב דין זה וקבע שאף מול ערוות גבר של נכרי אסור. שאלו התלמידים: וכי מה רבותא וחידוש יש בקביעתו של רב יהודה, הרי ברור שדין איבר מינו של נכרי כדין איבר מינו של יהודי?! על כך השיבו: משום שיש מקום להשוות בין איבר מינו של נכרי לאיבר מינו של חמור, והרי לקרוא קריאת שמע מול איבר מינו של חמור מותר. ומדוע משווים החכמים ערוות גוי לערוות חמור? משום שהכתוב השווה בניהם שנאמר: "בשר חמורים בשרם [של הגויים]" (יחזקאל, כג). אך למרות השוואה זו, אסור לקרוא כנגד נכרי ערום, וזאת משום כתוב אחר האומר: "וערוות אביהם לא ראו" (שם ויפת לא ראו ערוות אביהם נח, ונח נחשב גוי ) משמע איבר מינו של גוי מוגדר במקרא "כערווה". לכן אסור לקרוא כנגדו קריאת שמע. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כה, עמוד ב ).
נוסח התלמוד כלשונו:
"אמר רב יהודה: נכרי ערום – אסור לקרות קריאת שמע כנגדו. מאי איריא נכרי, אפילו ישראל נמי! – ישראל – פשיטא ליה דאסור, אלא נכרי אצטריכא ליה; מהו דתימא: הואיל וכתיב בהו (יחזקאל כ"ג)'אשר בשר חמורים בשרם', אימא כחמור בעלמא הוא – קמשמע לן: דאינהו נמי איקרו ערוה, דכתיב (בראשית ט') וערות אביהם לא ראו".