אדם טמא בטומאת מת, כלומר נגע במת, כדי שיתאפשר לו להיכנס לבית המקדש או כדי לאכול תרומה בטהרה צריך לעשות טקס טהרה של זריקת אפר פרה אדומה על האדם הטמא כפי שמפורט בחוקי התורה: "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה …וְשָׁחַט אֹתָהּ …וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף… וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה…" (במדבר, יט; 2-9). התורה דורשת לקחת "פרה אדמה תמימה" ודרשו חכמים שהיא צריכה להיות אדומה בשלמותה. אך אם צמחו לה שערות בצבעים אחרים – שחור, לבן, אפור… – היא אינה כשרה לטקס טיהור טומאת המת. וכמה שערות בצבע שונה פוסלים אותה מכשרותה? נחלקו החכמים; לדעת חכם אחד אם צמחו לה שתי שערות שחורות או לבנות במקום אחד ובלשונו "בגומא אחת" כלומר בנקבובית אחת, הפרה כבר אינה " פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה". לדעת חכם אחר אפילו אם צמחו שתי שערות לבנות הנמצאות בשטח רחב יותר כבר אינה "פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה" ובלשונו: "כוס אחד" כלומר, שטח עגול שצומחות שם שערות רבות. אך אם שערה לבנה נמצאת "בכוס" אחד ושערה לבנה שנייה "בכוס" אחר אזי הפרה עדיין נחשבתפָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה, אלא אם כן השערות קרובות זו לזו. לדעת החכם ר' עקיבא אפילו צמחו חמש שערות לבנות והם מפוזרות יכול לתולשן. לדעת חכם אחר ר' אליעזר שמו, אפילו צמחו לה חמישים שערות לבנות מפוזרות יכול לתולשן. לדעת חכם אחר, אפילו אם צמחו שתי שערות לבנות במקומות מרוחקים זה מזה פסולה כגון: צמחה שערה לבנה בזנב ושערה לבנה בראש אינה נחשבת פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה. ומה דין שערה ששורשה אדום אך ראשה שחור או ההפך? לדעת חכם אחד הדבר תלוי בצבע הבולט לעין. אם האדום שולט הפרה כשרה אם הלבן שולט היא פסולה. לדעת רוב החכמים במקרה זה הולכים לפי הצבע בשורש השערה. אם ראש השערה לבן ושורשה אדום כשרה, אם ההפך פסולה (משנה, מסכת פרה, פרק ב, משנה ה).

נוסח המשנה כלשונה:

"היו בה שתי שערות שחורות או לבנות בתוך גומא אחת פסולה רבי יהודה אומר אפילו בתוך כוס אחד היו בתוך שני כוסות והן מוכיחות זו את זו פסולה ר' עקיבא אומר אפילו ארבע אפילו חמש והן מפוזרות יתלוש רבי אליעזר אומר אפי' חמשים רבי יהושע בן בתירא אומר אפילו אחת בראשה ואחת בזנבה פסולה היו בה שתי שערות עיקרן משחיר וראשן מאדים עיקרן מאדים וראשן משחיר הכל הולך אחר הנראה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אחר העיקר"