תלמיד הרואה את רבו בא לפניו צריך לעמוד מפני כבודו, כי כך דרשו חכמים את המקרא:
"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא פרק יט פסוק לב ) זקן , לדעת חכמים, הוא תלמיד חכם ודרשו זק"ן בשיטת נוטריקון: – זה שקנה חכמה. אך אם הרב יושב ואינו מהלך אין צריך לעמוד בפניו. שאלו התלמידים: מהו הדין כשחמור מהלך ועל גבו רכוב הרב בא לקראת התלמיד, האם התלמיד צריך לעמוד לפניו ולכבדו? כלומר, האם נדון את הרב היושב על חמור מהלך, כמי שיושב או שמא כמי שמהלך? ואחד החכמים השיב, שהוא נידון כמהלך, ולכן צריך לעמוד בפני רב היושב על חמור מהלך. ומהיכן הביא ראיה לדבריו? מדיני טומאה וטהרה. כשם שמצאנו, כך טוען אותו חכם, בדיני טומאה, שאם יש טומאה מהלכת, כגון אדם ההולך ובידו חפץ טמא, הרי הוא נידון כמהלך, כך הדין לגבי מצוות כיבוד הרב "והדרת פני זקן" .(תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לג עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

" איבעיא להו: רכוב כמהלך דמי, או לא? אמר אביי, ת"ש: טמא יושב תחת האילן וטהור עומד – טמא, טמא עומד תחת האילן וטהור יושב – טהור, ואם ישב הטמא – הטהור טמא, וכן באבן המנוגעת; ואמר רב נחמן בר כהן, זאת אומרת: רכוב כמהלך דמי, ש"מ".