ירון ידען
ההבדלים בין המסורה הבבלית לתורה לנוסחנו
המסורה הבבלית לתורה, מאת ד"ר יוסף עופר, האקדמיה ללשון העברית, מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים,תשס"א.
בשני מרכזים יהודיים עיקריים נתגבשה מסורת הקריאה במקרא ומסורת כתיבתו ושמירת נוסחו: בטבריה ובבבל. בכל אחד מן המרכזים נוצרה שיטה של רישום מסורת הקריאה בעזרת סימני ניקוד וטעמים, ובכל אחד מהם נוצרה מערכת של כללי מסורה שתכליתם לשמר את נוסח המקרא ואת מסורת קריאתו. המסורה הטברנית משקפת ומשמרת את מסורת הלשון הטברנית ואת הניקוד הטברני, ואילו המסורה הבבלית מתאימה למסורת הלשון של העברית שנהגה בבבל ולניקוד המשקף אותה.
הניקוד הטברני והמסורה הטברנית נתקבלו בכל תפוצות ישראל, ושימשו במאות כתבי יד ודפוסים, קדומים ומאוחרים. כנגד זה, השימוש בניקוד הבבלי ובמסורה הבבלית הלך ופחת, עד שפסק כליל; חלק נכבד מידיעותינו על המסורת הבבלית מבוסס על חומר שעלה מן הגניזה הקהירית – הגניזה הקהירית, נשתמרה בבית כנסת הירושלמיים שבעיר פוסטאט או קאהרה העתיקה, נמצא בה חומר נושא תאריך מן המאה התשיעית, אבל גם מן המאה התשע עשרה. חדר הגניזה הוקם בשנת 1020 לערך, יש רק תעודות בודדות מלפני שנת 1000 ("חקרי גניזת קהיר" בעריכת עקיבא פרידמן,אונ' תל-אביב, תש"מ).
נוסח המסורה הבבלית, המובא כאן, הוא מתוך כתבי יד שנמצאו בגניזת קהיר ובהם 45 דפים מהמסורה הבבלית כוללת רק כחמישית עד שישית מפסוקי התורה.
לדעת המחבר, במקומות שבהם נוסח המקרא, המובא בכתב היד, שונה מן הנוסח המקובל שבידינו, אין לדעת בוודאות אם הדבר הוא תוצאה של טעות (וכך ברוב המקרים) או אולי הסתמך המסרן על נוסח שונה.
דעת – אמת ליקטה את הבדלי הנוסח בתורה בלבד (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים); כתיב מלא, חסר ובמילים שלמות, בין המסורה הבבלית לנוסחנו היום, כפי שמשתקף מהספר. וזאת כתוספת למאמר "מגוון נוסחאות התורה". כדי לחזק את הטענה שהנוסח "המקודש" היום אינו אלא הכרעה הלכתית גרידא שאינה משקפת את הנוסח המקורי הקדום (אם היה בכלל כזה).
בטבלה זו תמצא 14 שינויי מילים שלמות, 25 שינויי כתיב חסר ומלא, וזה מתוך בדיקת חמישית מהטקסט כולו.
חיבור המסורה הבבלית לתורה – מהדורה מדעית:
| נוסח שלנו (קורן) | מסורה בבלית |
| וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן(שמות,ד; 8)
|
ושמעו לקל האת האחרון (הערה 13) |
| וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה לָּךְ (בראשית, לג; 5) | ויאמר מה אלה לך (הערה 19)* |
| וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּילְהוֹרֹתָם(שמות, כד; 12) | והתורה והמצוה אשר כתבתי להרתם(הערה 142) |
| וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לו ֹ(בראשית, לב; 24) | ויעבר את כל אשר לו (הערה 213) * |
| אשר עשה (דברים, יב; 21) | כאשר עשה (הערה 238) * |
| ויאיר בן מנשה (במדבר, לב; 41) | יאיר בן מנשה (הערה 265)* |
| ה' אלהיך הוא עבר לפניך (דברים, לא; 3) | ה' אלהיך הוא העבר לפניך (הערה 266)* |
| נֹתֵן (כתיב חסר בחמישה מקומות – בספר דברים, ז; 16. יא; 26. יג; 13. טו; 4. טז; 18) | במסורה הבבלית לא מנו כחסר (המחבר, נשאר בצריך עיון בשל שינוי זה, הערה 285) |
| ואלה תולדות תרח (בראשית,יא; 27) | אלה תולדות תרח (הערה 302) |
| ואלה שמותם (במדבר, יג; 4) | אלה שמותם (הערה 302) |
| ואלה שמות האנשים (במדבר, לד; 19) | אלה שמות האנשים (הערה 302) |
| בצידן (אינה מופיעה כלל בנוסחנו – הערה 319)
אמתחתיהם (אינה מופיעה כלל בנוסחנו הערה 549) |
|
| את כל המטת (במדבר, יז; 24) | את המטות (הערה 408) * |
| השב ידך (שמות, ד; 7) | השב נא ידך (הערה 423) * |
| בלדתה אתו (בראשית, לח; 5) | בלדתה אותו (הערה 529) |
| על כל דבר פשע (שמות, כב; 8) | על כל פשע (שמות, הערה 55)* |
| עינו (7 פעמים) | עינו (6 פעמים) כנראה ה-7 עיניו מלא יוד (שמות, הערה 40) |
| ואל אחזת אבתיו (ויקרא, כה; 41) | ואל אחזת אבותיו (במדבר, הערה 12) |
| איש נחלת אבתיו (במדבר, לו; 8) | איש נחלת אבותיו (במדבר הערה 12) |
| אֶת הַמַּחְתֹּת אֶת הַמִּזְלָגֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת (במדבר, ד;14)
|
את המחתת את המזלגת את המטפחתואת היעים ואת המזרקת (הערה 33)
|
| עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ (במדבר, לב; 33) | עוג מלך הבשן הארץ בעריה (הערה 86) *
|
|
מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת (שמות, לט; 13)
|
מסבת / מוסבות משבצות. המסרן הבבלי סבר שיש רק מוסבת אחד בתורה ובנוסחנו יש שניים (הערה 90). |
| ובין הים לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן (שמות, יד;2)
|
לפני בעל צפון (הערה 98)
|
| החירת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן (שמות, יד; 9)
|
לפני בעל צפון (הערה 98)
|
| קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם (בראשית , כב; 21)
|
כנראה גרסו שם אחר ולא קמואל (הערה 146) |
| מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם (דברים, ה; 25)
|
ומי יתן והיה לבבם (הערה 154) *
|
| לא תגורו (דברים,א ; 17) | ולא תגורו (דברים, הערה 16) |
| כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן (שמות , ט; 30)
|
המסרן הבבלי סבר שיש רק תיראון אחד בתורה (בדברים, א; 29) ובנוסחנו יש שניים. (הערה 28) |
| וישמידם (דברים, ב; 21) | וישמדם (הערה 55) |
| עיניכם הראת (דברים,ד;3) | עינכם הראות (הערה 111)* |
| כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם (דברים ,ד; 19) | וכל צבא השמים (הערה 131)* |
| כדבר הגדול הזה (דברים,ד;32) | הדבר הגדול הזה (הערה 149) |
| ולא יסף עוד (בראשית , לח; 26) | המסרן כתב שיש בתורה רק 'ולא יסף' אחד והוא נמצא בדברים בלבד (ה; 18) (הערה 186) |
הכוכבית (*) מציינת שאלו מילות הרמז הבאות לציון הפסוקים אליהם מתייחסת הערת המסרן.
ללא כוכבית , אלו מילות שהמסרן העיר הערתו שכך צריכה המילה להופיע.
