מתוך: תרגום השבעים לספר בראשית, מאת פרופ' משה צפור, אונ' בר-אילן, רמת-גן, תשס"ו.

[הטקסט היווני המשמש בסיס למהדורת המחבר מתבסס על נוסח מהדורת Goettingen גטינגן של תרגום השבעים. זוהי מהדורה אקלקטית, ועורך הכרכים של התורה הוא ויוורס.]

השינויים בין "תרגום השבעים" לנוסח המקרא שלנו בא כדי שהציבור ידע וישכיל שהנוסח שבידינו היום אינו אלא תוצאה של גילגולים, שינויים, טעויות ושיבושים במרוצת הזמנים והעיתים עד שבאו בסופו של דבר לידי גיבוש "הילכתי" של הנוסח (הילכתי, משום שאינו מציין נוסח התואם את המקור אלא כהכרעה הילכתית גרידא). ומתוך הבנה זאת יפסיקו ההוזים והבודים "להצפין צפונות" בתורה ולגלותם לאחר מעשה, כאילו הנוסח שבידינו הוא הנוסח "שירד משמיים להר סיני".

תרגום השבעים[1] הוא תרגום המקרא מעברית ליוונית, כנראה שיועד לציבור היהודי שלא ידע עברית אלא יוונית (כמו הקהילה היהודית באלכסנדריא שבמצרים). תרגום זה הוא הקדום ביותר שיש בידינו למקרא. ביסודו, הוא תרגום יהודי והוכן רובו או כולו באלכסנדריה במאה השלישית לפני הספירה.

היות ותרגום השבעים תורגם מעברית ליוונית, החוקרים מנסים לשחזר את הגירסה או הנוסח העברי שעמד לפני המתרגם היווני. תוצאות המחקר חושפים את שינויי נוסח המקרא שהיה קיים במאות הראשונות לפני הספירה מנוסח המסורה שבימינו בפרטים רבים.

השינויים שהבאנו הם מספר "בראשית" בלבד ודיו כדי לתת תמונה בהירה וכוללת לשינויים.

מקובל לדבר על שלושה טיפוסי טקסט עיקריים של התורה:

1. נוסח המסורה – החל מהמאה הראשונה לפני הספירה, החלה להתגבש ולהתקבל בין היהודים מסורת נוסח של המקרא העברי שהגיעה לידי גיבוש במאה הראשונה לספירה .
2. תרגום השבעים – התרגום הראשון של המקרא ליוונית, במאה השלישית לפני הספירה
3. החומש השומרוני,הוא נוסח שהתגבש במאה השנייה לפני הספירה (מתוך: ספר השומרונים, אפרים שטרן, חנן אשל עורכים, "תאריך התגבשותו של החומש השומרוני לאור המגילות המקראיות מקומראן", מאת אסתר אשל וחנן אשל (עמ' 151).

אך למעשה יש מגוון רב יותר של חילופי נוסח.

כדי להקל על הקורא, אנו, דעת – אמת, נביא רק את המילים השלמות הנוספות (מודגשות) שנמצאו בתרגום השבעים ואינם בנוסח המסורה, בכדי להראות את השינויים הבולטים. לא התעכבנו בשינויים של חסרות ויתרות (כתיב מלא וחסר) ולא במילים שלמות הנמצאות בנוסחנו ואינם בתרגום השבעים, לכן המעוניין להעמיק ולראות הבדלים נוספים יעיין בספר.

מספר תוספת מילים שלא נמצאו בנוסח המסורה [בראשית] הוא כ-930 מילה בערך, ומילים שנמצאו במסורה ולא נמצאו בתרגום השבעים כ- 450 מילה בערך. נמצא שתרגום השבעים יש לו 280 מילים יותר מאשר נוסחנו וזאת רק בספר בראשית בלבד. יתכן וזה מסביר את מסורת חז"ל על האות האמצעית הרחוקה מאוד מהאות האמצעית בנוסחנו (עיין קונטרס מספר 9).

מלאכת השיחזור של המצע העברי שעמד בפני מתרגם התורה ליוונית הוא לא פשוט ולא קל, אך יש דברים שאפשר לקבוע כמסמרות שאכן נוסח שונה היה בפניו. תחילה נביא את הדברים שנראים בעינינו כשינוי נוסח מובהק, ונעמת אותו עם מדרשי חז"ל שלמדו מנוסח המסורה הלכות ואגדות כדי להראות לקורא שהכל אקראי, הלכות נלמדות מתוך נוסח משובש, או כלשון חכמים: הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה בהיכל.

ולאחר מכן נביא את הטקסט, שהיה לפני מתרגם השבעים, בגירסה העברית, כפי ששחזר אותו פרופ' ציפור.

שינוי מניין השנים מבריאת העולם –  (השינויים מסומנים בהמשך הטקסט בצבע אדום).

על פי נוסח תרגום השבעים מניין השנים שעברו מבריאת העולם עד לידת יצחק הוא 3314 שנים ואילו על פי המסורה (נוסחנו) הוא 2048 שנים בלבד. פער של 1266 שנים. כמובן שלשינוי זה השלכות רבות – תיארוך יציאת מצרים, קביעת לוח השנה היהודי…ועוד.

הגיית מילים המשנים את משמעותן –

1. בנוסחנו כתוב: "ויקחו את כל רכש סדם ועמרה" (בראשית, יד; 11)  ואילו המתרגם ליוונית קרא רֶכֶשׁ (מלשון סוס) כפי שמופיע במיכה (א, 13) : "רתם המרכבה לרכש".
2. בנוסחנו כתוב: "ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שעריםְׁויברכהו ה'" (בראשית, כו;12) ואילו המתרגם ליוונית קרא שערים. הפסוק, על פי קריאת המתרגם ליוונית מובן יותר, מתוך ההקשר העוסק בזריעה. חז"ל פירשו "מאהשערים" מלשון שיעור ואומד ומתוך הגייה זו דרשו ולמדו, שהאבות (אברהם יצחק ויעקב) נהגו להפריש תרומות ומעשרות, אף לפני מתן תורה, ולכן אמדו ושיערו את היבול (בראשית רבה, פרשה סד). ואילו לדעת חכמי הקבלה למילה שעריםיש משמעות אחרת: מלשון שער ודלת, וכך הם אומרים:  "דע כי חכמי הקבלה אמרו כי הארץ העליונה מאה שערים, לכל שער בית קיבול נובעת מעייני ברכה לעולם. ומשם ינק יצחק אבינו ע"ה מאה מיני ברכות ממאה שערים הנזכר, שמשם יוצא ברכה ושפע ואצילות לכל הנבראים" (ריקאנטי בראשית, כו, יב ). כך על פי שיבושי הנוסח נבדים להם אגדות על מעשי אבות ו"מתגלים" סודות למתרחש מאחורי הפרגוד.

1. בנוסחנו כתוב: "ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן" (בראשית, מב; 20). בנוסח התרגום המילה "ולא" מופיעה עם קמץ בואו, משמעות הפוכה , כלומר ואם לא תמותו – "ויאמנו דבריכם ואם לא (ולא, הואובקמץ) תמותו ויעשו כן".
2. בנוסחנו כתוב: ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש הַמִּטָּה(בראשית , מז; 31) בנוסח תרגום השבעים כתוב: "וישתחו ישראל על ראשהַמַּטֶּה". בהקשר זה ראוי להביא את דברי ברוך שפינוזה: "אין להם לעברים אותיות לתנועה (אותיות הניקוד)…התנועות וסימני הפסוק על ידי נקודות וטעמים לא נוכל לסמוך עליהם כל עיקר הרי הקדמונים כתבו בלי ניקוד, ואילו המאוחרים הוסיפו לפי פירוש המקרא שנראה להם…הנקדנים, כמובן מכוח ניקודם, פירשו "וישתחו ישראל על ראש הַמִּטָּה " ואילו מחבר האגרת אל העברים "וישתחו על ראש הַמַּטֶּה" כלומר שהוא קרא מַּטֶּה במקום שאחרים קראו מִּטָּה וההבדל מקורו בתנועות בלבד" (מאמר תיאולוגי מדיני, פרק ז').

שיבושים קלים בכתיבה או בחילופי אותיות (ר/ד, ם/ס, ב/כ)המשנים את המשמעות.

צריך לתת את הדעת שחילופי אותיות דומות הם חלק טבעי של כותבי הספרים, לכן שיבושים אלה צפויים מאוד במיוחד כשנעשית על ידי העתקה ידנית של הסופרים שעדיין לא זכו לדפוס. שיבושים טבעיים אלה הופכים את אמונתם התמימה של אנשי הדת, כאילו הנוסח שבימינו הוא נוסח "אלוהי" שניתן לדורשו על כל תג ותג שלו ולדקדק על קוצו של יוד, למגוחך ומעורר תמיהה.

1. בנוסחנו כתוב: "ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי " (בראשית,ל;16). בנוסח התרגום כתוב: "ותאמר רחל לא כן…" כלומר, רחל מכחישה את חשדה של  לאה כלפיה.
2. בנוסחנו כתוב: "ויען עפרון את אברהם לאמר לו: אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר" (בראשית, כג; 14-15).         בתרגום השבעים כתוב: "ויען עפרון את אברהם לאמר: לא אדני שמעני…" . המילה "לו" מתחלפת עם המילה "לא" ופעמים נכתב "לוא" עיין מה שכתבנו "בפרשת וירא".

1. בנוסחנו כתוב: "ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלוּ לשתת (בראשית,כד; 19) .

בנוסח התרגום: " ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלםּ ישתוּ"

1. בנוסחנו כתוב : "וירא אתה שכם בן חמור החיו נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה"(בראשית, לד; 2).

בתרגום השבעים כתוב:"וירא אתה שכם בן חמור החרי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה"

1. בנוסחנו כתוב: "ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחרואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי"(בראשית,מג; 14).

בתרגום השבעים כתוב: " ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחד ואת בנימין ואני כאשר שכלתי".

רש"י ביאר שהמילה "אחר" רומזת לנבואתו של יעקב שיוסף חי ויחזור יחד עם שמעון         ובנימין. הרמב"ן כותב שהמילה "אחר" מתבארת לעתיד לבוא.

1. בנוסחנו כתוב: "ובני לוי גרשון קהת ומררי" (בראשית,מו;11)

בתרגום השבעים כתוב: "ובני לוי גדשון קהת ומררי"

1. בנוסחנו כתוב: "יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים" (בראשית, מט;14)

בתרגום השבעים: " יששכר חמד גרס רבץ בין המשפתים" (חמד גרס = את היפה         התאווה).

שיבושים כלליים

1. בנוסחנו כתוב: "ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" (בראשית,ב;2) בתרגום השבעים כתוב: " ויכל אלהים ביום הששי מלאכתו אשר עשה" .

1. בנוסחנו כתוב: "וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית" (בראשית,לו;35)

בתרגום השבעים כתוב: "וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו פעור" .

1.  בנוסחנו כתוב: "ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן" (בראשית,כט; 8) . בנוסח התרגום כתוב רועים. על פי נוסחנו הכתוב דיבר בלשון לא מובנת, הרי העדרים (הצאן) לא הם גוללים את האבן אלא הרועים ולכן הוסיף הרס"ג בפירושו: "רועי העדרים".

1. בנוסחנו כתוב: "ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות " (בראשית , ל; 38). בנוסח התרגום כתוב: "לנוכח המקלות" כך הפסוק בהיר ונהיר יותר. על פי נוסחנו הרכב המשפט מבולבל, עיין רש"י.

1. בנוסחנו כתוב: "ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא: ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים" (בראשית, לא; 34-35) הכפילות של אי מציאת התרפים באוהל רחל אינו ברור. בתרגום השבעים הנוסח הוא: " ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי וימשש לבן את כל האהל ולא מצא את התרפים".

1. בנוסחנו כתוב: "ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים" (בראשית, לט; 1). בנוסח התרגום כתוב: "ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פטפרעסריס פרעה".

הוא פוטי פרע כהן און שהשיא את בתו אסנת ליוסף (בראשית, מא; 45).

מעניין שזיהוי שני השמות כאדם אחד נעשה על ידי חכמים (אולי בהשפעת נוסח תרגום השבעים) כך נדרש בתלמוד: "ויקנהו [את יוסף] פוטיפר סריס פרעה" דרש רב; פוטיפר קנא את יוסף לספק את צרכיו המיניים –  למשכב זכר. בא המלאך גבריאל וסירס ופרע את פוטיפר זאת הסיבה שחבסוף נקרא פוטיפרע מלשון פריעה. (סוטה יג ע"ב).

13.בנוסחנו כתוב: "נפתלי אילה שלחה"(בראשית,מט;21).

בתרגום השבעים כתוב: "נפתלי חוטר (גזע) משוחרר". את המילה אילה פירשו      כחוטר עץ. מעניין שמילה אילה ביחיד לא נמצאת במקרא אלא במקום זה. אילה כשם חיה מופיעה "אילת" . המילה אילות מופיעה בתהלים יחד עם יערות יתכן ובעבר הייתה משמעות אילה כגזע וחוטר: "קול ה' יחולל אילות ויחשף יערות" (תהלים,כט;9).

שינוי במספר צאצאי יעקב

בנוסחנו כתוב כך: "ובני יוסף שאר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים" (בראשית, מו; 27) .

ובתרגום השבעים כתוב: "ובני יוסף שאר ילד לו במצרים נפש תשע כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים וחמש".

שינוי בשמות הקודש

יש מקומות לא מעטים שיש חילופי גירסאות בין שם "אלהים" לשם "יהוה" :

ב – 25 מקומות נמצא שם "אלהים" בתרגום השבעים, ובנוסחנו לא נמצא כלל (מודגש בצבע שחור).

ב- 4 מקומות נמצא שם יהוה בתרגום השבעים ולא נמצא כלל בנוסחנו (מודגש בצבעשחור).

ב- 17 מקומות נמצא שם אלהים בתרגום השבעים במקום שם יהוה בנוסחנו (מודגש בצבע אדום).

ב-2 מקומות נמצא שם יהוה בתרגום השבעים במקום שם אלהים בנוסחנו (מודגש בצבע אדום).

עכשיו נביא את רצף חומש בראשית של תרגום השבעים, נדלג על קטעים שהם דומים לנוסחנו. ואת השינויים נדגיש בשחור , בכחול ובאדום.

הדגשה בשחור מציינת תוספת הנמצאת בתרגום השבעים לעומת נוסחנו.

הדגשה בכחול מציינת שינוי במשמעות בין תרגום השבעים לנוסחנו.

הדגשה באדום מציינת שינויי שמות הקודש ושינוי מספר השנים.

פרשת בראשית – פרק א'

בראשית ברא אלהים…ויהי מפריד בין מים למים ויהי כן… ויבדל אלהים… וירא אלהים כי טוב ויהי ערב ויהי בקר יום שני.

ויאמר אלהים…ויקוו המים מתחת השמים אל מקויהם ותרא היבשה …מזריע זרע למינו כדמותו…למינהו וכדמותו ועץ פרי עשה פרי…על הארץ…יהי מארת ברקיע השמיםלהאיר על הארץ…על פני רקיע השמים ויהי כן… ובעוף השמים ובכל הבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש…ולכל רמש הרומש…ויהי ערב ויהי בקר יום הששי.

פרק ב'

ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום הששי מלאכתו…זה ספר תולדת שמים וארץ בהבראם ביום עשות אלהים את השמים ואת הארץ…ויצמח אלהים עוד מן האדמה…ועץ הדעת דעת טוב ורע…ויקח ה' אלהים את האדם אשר יצר וינחהו בגן…ויצר אלהים עוד מן האדמה…לכל הבהמה ולכל עוף השמים…ודבק באשתו והיוהשנים לבשר אחד…

פרק ג'

והנחש היה ערום מכל חית השדה… ויאמר הנחש אל האשה…וכי תאוה לעינים לראותונחמד…ויאמר לו אדם איכה? ויאמר לו את קלך שמעתי מתהלך בגן…המן העץ אשר ציויתיך לבלתי אכל ממנו לבדו ממנו אכלת?…ולאדם אמר: כי שמעת לקול אשתך ואכלת מן העץ אשר ציויתי אותך ממנו לבדו לבלתי אכול ממנו…ויגרש את האדם וישכןאותו מקדם לגן עדן וישם את הכרבים ואת להט החרב…

פרק ד'

והאדם ידע את חוה…

ויאמר קין אל הבל אחיו נלכה לשדה ויהי בהיותם בשדה…ויאמר ה' אלהים אל קין…ויאמר אלהים מה עשית…ויאמר קין אל ה' אלהים גדול עווני מנשא…ויאמר לו ה'אלהים לא כן…וישם ה' אלהים אות לקין…ויהי לטש חרש…וידע אדם את חוה אשתוותהר ותלד בן ותקרא את שמו שת לאמר כי שת לי אלהים… זה הוחיל לקרוא בשם ה'אלהים

פרק ה'

זה ספר תולדות אדם…ויחי אנוש תשעים שנה ומאת שנה ויולד את קינן ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושבע מאות שנה …ויחי קינן שבעים שנה ומאת שנהויולד את מהללאל, ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושבע מאות שנה…ויחי מהללאל חמש שנים וששים ומאת שנה ויולד את ירד. ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושבע מאות שנה…ויחי חנוך חמש וששים שנה ומאת שנהויולד את מתושלח. ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח מאתיםשנה…ויחי מתושלח שבע וששים שנה ומאת שנה, ויולד את למך. ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתי שנים ושמנה מאות שנה, ויולד בנים ובנות. ויהיו כל ימי מתושלחאשר חי תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת. ויחי למך שמנה ושמונים שנה ומאת שנה, ויולד בן…ויקרא שמו נח…מן האדמה אשר אררה ה' אלהים. ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ושישים שנה וחמש מאות שנה, ויולד בנים ובנות. ויהי כל ימי למךשלש וחמישים שנה ושבע מאות שנה וימת…

פרק ו'

ויהי כי החל…ויאמר ה' אלהים לא ידור רוחי באדם…וירא ה' אלהים כי רבה רעת האדם… ונח מצא חן בעיני ה' אלהים.

פרשת נח

וירא יהוה אלהים את הארץ… עשה נא לך תבת עצי גפר….ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך ומכל הבהמות ומכל הרמש ומכל החיה ומכל בשר שנים שנים… מכל העוף המעופף למינהו ומכל הבהמה למינה ומכל הרמש הרומש על האדמה למינהו שנים שנים מכל ובאו אליך להחיות אתך זכר ונקבה …ויעש נח כל אשר צוה אתויהוה אלהים כן עשה.

פרק ז'

ויאמר ה' אלהים לנח…ומן הבהמה אשר איננה טהרה שנים שנים זכר ונקבה. גם מעוף השמים הטהור שבעה שבעה זכר ונקבה ומן העוף אשר איננו טהור שנים שנים זכר ונקבה …ויעש נח כל אשר צוהו ה' אלהים…ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול ומן העוף ומן הבהמה…בשנת השש מאות שנה לחיי נח, בחדש השני, בשבעה ועשרים יום לחדש…אל נח אל התבה שנים שנים זכר ונקבה…כאשר צוהאלהים את נח ויסגר ה' אלהים בעדו את התבה…ויהי המבול ארבעים יום וארבעים לילה על הארץ…ויכסו כל ההרים הגבוהים... וכל אשר בו נשמת …אשר על פני כלהאדמה…

פרק ח'

ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה ואת כל העוף ואת כל הרמש אשר אתו בתבה…ותנח התבה בחדש השבעי בשבעה ועשרים לחדש על הרי אררט. והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי, בחדש אחד עשר באחד לחדש נראו ההרים…וישלח את העורב לראות הקלו המים …כי מים על כל פני כל הארץ…עוד שבעה ימים אחרים ויסף שלח את היונה…ויהי באחת ושש מאות שנה לחיי נח בחדש הראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ. ויסר נח את מכסה התבה אשר עשה וירא והנה חרבו המים מעל פני האדמה…ויאמר ה' אלהים אל נח…ויצא נח אשתו ובניו ונשי בניו אתו וכל החיהוכל הבהמה וכל עוף וכל רמש …וירח ה' אלהים ריח ניחח ויאמר ה' אלהים אל לבו…ולא אסף להכות את כל בשר חי אשר עשיתי…

פרק ט'

ויברך אלהים את נח…פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה…ולא יהיה עוד מבול מיםלשחת כל הארץ ויאמר ה' אלהים אל נח זאת אות הברית…וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויצא ויגד לשני אחיו…

פרק י'

ואלה תולדות בני נח…בני יפת גמר ומגוג מדי ויון ואלישה … וכוש ילד את נברוד …הוא היה גבור ציד לפני ה' אלהים…וארפכשד ולוד וארם וקינן ובני ארם…וארפכשד ילד אתקינן וקינן ילד את שלח ושלח ילד את עבר…מאלה נפרדו איי הגויים בארץ אחרי המבול…

פרק יא'

ויהי כל הארץ שפה אחת ודבר אחד לכולם…ויחדלו לבנת העיר והמגדל על כן…ומשם הפיצם ה' אלהים על פני כל הארץ…ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה, ויולד בנים ובנות וימת ויחי ארפכשד חמש ושלשים שנה ומאת שנה ויולד את קינןויחי ארפכשד אחרי הולידו את קינן שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנותוימת. ויחי קינן שלשים שנה ומאת שנה ויולד את שלח ויחי קינן אחרי הולידו את שלח שלשים שנה ושלש מאות שנה ויולד בנים ובנות וימת. ויחי שלח שלשים שנה ומאת שנהויולד את עבר. ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלשים שנה ושלש מאות שנה ויולד בנים ובנות וימת. ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ומאת שנה ויולד את פלג. ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שבעים שנה ושלש מאות שנה ויולד בנים ובנות וימת. ויחי פלג שלשים שנה ומאת שנה ויולד את רעו. ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות וימת. ויחי רעו שתים ושלשים שנה ומאת שנה ויולד את שרוג. ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות וימת. ויחי שרוג שלשים שנה ומאת שנה ויולד את נחור. ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות וימת. ויחי נחור תשע ושבעים שנה ויולד את תרח. ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע ועשרים שנה ומאת שנה ויולד בנין ובנות וימת…ויהיו ימי תרח בחרן חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן.

פרשת לך לך – פרק יב'

ויאמר ה' אל אברם לך לך…ואת כל רכושם אשר רכשו ואת כל הנפש…ויעבר אברם בארץ לארכה עד מקום שכם…והכנעני אז ישב בארץ…ויאמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת. ויבן שם אברם מזבח…ויט שם אהלה…ויהי כאשר הקריב אברם לבוא למצרים ואמר אברם אל שרה…ואמרו כי אשתו זאת…אמרי נא כי אחותו אני…וינגע אלהים את פרעה נגעים גדלים ורעים… למה אמרת כי אחתי היא…הנה אשתך לפניך וקח לך… ואת אשתו ואת כל אשר לו ולוט עמו...

פרק יג'

ויעל אברם…הלא הנה כל הארץ לפניך…לפני הפך אלהים את סדום ועמורה כגןאלהים …ואנשי סדום רעים וחטאים לאלהים מאד.

ואלהים אמר אל אברם…מן המקום אשר עתה אתה שם…

פרק יד'

ויהי בימי אמרפל…ויקחו את כל  רֶכֶשׁ (סוסים) סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו. ויקחוגם את לוט בן אחי אברם ואת רכשו וילכו והוא ישב בסדם… וישמע אברם כי נשבה לוטאחיו…וירדפם עד דן… וישב את כל רֶכֶשׁ (סוסים) סדם וגם את לוט…

פרק טו'

אחר הדברים האלה…ואנכי הולך ערירי ובן משק בת ביתי הוא דמשק אליעזר…והנה דבר אלהים היה אליו … ויאמר לו הבט נא… והאמן אברם באלהים…ויאמר אליו אניאלהים אשר הוצאתיך מאור כשדים… ויתן אותם איש לקראת רעהו ואת הצפרים לא בתר. וירד העיט על הפגרים הגזרים וישב אתם אברם…ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא לו ועבדום והרעום וענו אותם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו הנה ברכש גדול…ואת האמורי ואת הכנעני ואת החוי ואת הגרגשי ואת היבסי

פרק טז'

ושרי אשת אברם…ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט אלהים ביני ובניך…וימצאה מלאך ה' אלהים על עין המים…ותקרא הגר שם ה'…ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה לו הגר…

פרק יז'

ויהי אברם בן תשעים שנה…ביני ובין זרעך אחריך לדרתם ימול לכם כל זכר…וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה כי את בריתי הפר…שרי אשתך לא יקרא שמה שרי כי שרה יהיה שמה…ויאמר בלבו לאמר הלבן מאה שנה יולד בן … ישמעאל זה יחיה לפניך ויאמר אלהים אל אברהם אבל הנה שרה אשתך ילדת לך בן…ולישמעאל הנה שמעתיך…

פרשת וירא – פרק יח'

וירא אליו אלהים באלון ממרא …וסעדו לבכם ואחר תעברו לדרככם…ויאמר לה מהריולושי שלש סאים…ויתן לפניהם ויאכלו והוא עומד עליהם תחת העץ. ויאמר אליואיה שרה אשתך ויען ויאמר…שוב אשוב אליך למועד הזה כעת חיה …למה זה צחקה שרהבקרבה לאמר: האף אמנם אלד ואני זקנתי היפלא מאלהים דבר למועד הזה אשוב אליך…ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ועמרה …האכסה אני מאברהם עבדיאת אשר אני עשהלמען הביא ה' על אברהם את כל אשר דבר עליו…ויפנו משם האנשים…האף תספה צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע …לא תשא לכל ההמקום למען חמשים…התשחית בעבור החמשה את כל העיר…

פרק יט'

ויבואו שני המלאכים…ויעש להם משתה ומצות אפה להם ויאכלו…ותשפוט גםשפוט…ואת דלת הבית סגרו…וכל אשר בעיר הוצא מן המקום הזה כי משחיתים אנחנו את המקום הזה…ואת שתי בנתיך אשר לך וצא פן תספה גם אתה בעון העיר…ויאמרו המלט מלט את נפשך…מהר נא המלט שמה…ויהי בשחת אלהים את כל ערי הסביבה…בהפוך יהוה את הערים…וישב במערה הוא ושתי בנתיו עמו …ותשכב את אביה בלילה ההוא ולא ידע בשכבה ובקומה…נשקנו יין גם הלילה הזה …ותקרא שמועמון בן עמי …ויסע משם אברהם…

פרק כ'

ויסע משם אברהם…ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי היא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגוהו אנשי העיר בגללה … ואמר ה' גוי שוגג גם צדיק תשמיד…והיא לי אמרה אחי הוא…ויראו כל האנשים מאוד…מה זאת עשית לנו…ויקח אבימלך אלף כסף צאן ובקר…ויאמר אבימלך לאברהם הנה ארצי לפניך…

פרק כא'

וה' פקד את שרה…אשר דבר אתו יהוה …צחק עשה לי יהוה כי כל השמע יצחק לי ותאמר מי ימלל לאברהם כי מיניקה בן שרה…ביום הגמל את יצחק בנו ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילד לאברהם מצחק את יצחק בנה ותאמר לאברהם…ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע הדבר בעיניך…וגם את בן האמה לגוי גדול אעשנו…ותשב מנגד וישא  הנער את קולו ויבך. וישמע אלהים את קול הנער מן המקום אשר הוא שםויקרא מלאך אלהיםאל קול הנער מן המקום אשר הוא שם…ותרא באר מים חייםותלך…ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו…אם תשקר לי ולניני ולנכדי כי אם כחסד אשר עשיתי עמך…מה הנה שבע כבשת הצאן האלה…ויאמראברהם כי את שבע הכבשת האלה תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי אנכי חפרתי את הבאר הזאת על כן קרא את שם המקום ההוא בבאר שבע…ויקם אבימלך ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו…ויטע אברהם אשל בבאר שבע…ויהי אחר הדברים האלה…

פרק כב'

ויהי אחר הדברים האלה…ויאמר אליו אברהם אברהם…ויקם וילך ויבא אל המקום …ויאמר אליו אברהם אברהם…ויעלהו לעלה תחת יצחק בנו…ולא חשכת את בנך את יחידך ממני כי ברך אברכך…ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה בנים אשר ילדה מלכה לנחור…

פרשת חיי שרה – פרק כג'

ויהיו חיי שרה…ותמת שרה בקרית ארבע אשר בעמק היא חברון…תנו נא לי אחזת קבר…מקבר מתך שמה…וידבר אתם אברהם לאמר…ויען עפרון החתי אל אברהםויאמר באזני בני חת..לעיני כל בני עמי…ויען עפרון אל אברהם לאמר לא אדני …ויקם שדה עפרון אשר היה במערת המכפלה …אל מערת שדה המכפלה אשר על פני ממרא…

פרק כד'

ואברהם זקן בא בימים…כי אם אל ארצי ומולדתי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני ליצחק משם …יהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לקחני…לאמר לך אתן את הארץ הזאת ולזרעך…ולקחת אשה לבני יצחק משם. ואם לא תאבה האשה ללכת אתך אל הארץ הזאת ונקת משבעתי זאת…והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא אלי כדך ואשתה ואמרה אלי שתה וגם גמליך אשקה עד אם כלו לשתות…כי עשית חסד לאדנילאברהם ויהי הוא טרם כילה לדבר אל לבו והנה רבקה יצאת..ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלם ישתו…ויהי כאשר כלו כל הגמלים לשתות…וישאל אותה ויאמר בת מי את…ויאמר אליו הבה בוא ברוך ה' …וישם לפניהם לחם לאכל …וילדה שרה אשת אדוני בן אחד לאדוני…ולקחת אשה לבני משם …ואמר אלי ה' אשר התהלכתי לפניוהוא ישלח מלאכו…אז תנקה מאלתי כי אם תבוא אל משפחתי…אשר עתה אנכי הלך עליה הנה אנכי ניצב על עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאב מים והיה העלמה אשר אמר אליה…היא האשה אשר הכין ה' לעבדו ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני אברהם …ותאמר שתה אתה וגם גמליך…ותאמר בת בתואל אנכי בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשים עליה הנזם…ויאמרו מה' יצא הדבר הזה לא נוכל דבר אליך…ויקם בבקר ויאמר שלחני ואלכה לאדני…ויברכו את רבקה אחתם ויאמרו לה אחתינו את…וינחם יצחק אחרי שרה אמו…

פרק כה'

ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו את זמרן…ויקשן הוליד את שבא ואת תימן ואת דידן ובני דידן היו רעואל ונבדאל ואשורים…ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק בנו…וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ימים…ויאסף אל עמו…השדהוהמערה אשר קנה אברהם …אשר על פני מצרים עד באכה אשורה…

פרשת תולדות

ואלה תולדת יצחק…ויעתר יצחק לה' לנכח  רבקה אשתו כי עקרה היא ויעתר לואלהים ותהר רבקה…ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם רבקה ויגדלו הנערים…ויאמר יעקב אל עשיו מכרה לי כיום את בכרתך…ולמה לי זאת הבכורה ויאמר לו יעקבהשבעה לי כיום וישבע לו וימכר עשו את בכרתו…

פרק כו'

ויהי רעב בארץ…עקב אשר שמע אברהם אביך בקלי…וישאלו אנשי המקום לרבקהאשתו ויאמר אחתי היא כי ירא לאמר אשתי היא פן יהרגוהו…ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר לו אך הנה אשתך…ויאמר לו אבימלך…לאמר כל הנגע באיש הזה מות יומת … ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שְׂעֹרִים ויברכהו ה' …כי התעשקו עמוויעתק משם ויחפר באר אחרת…ויהי ביום ההוא ויבואו עבדי יצחק…על כן קרא שם לעיר באר שבע…

פרק כז'

ויהי אחרי כי זקן יצחק…ורבקה אמרה אל יעקב בנה הקטן אני שמעתי את אביך מדבר אל עשיו אחיך…בעבר אשר יברכך אביך לפני מותו…ויאמר יצחק אל בנו מה זה אשרמהרת למצא בני…גשה נא אלי ואמשך…ויאמר ראה ריח בני כריח שדה  מלא אשר ברכו ה'…ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב בנו …ויאמר מי אפוא הוא הצד ליציד…ויהי כשמע עשיו את דברי יצחק אביו…ויאמר לו בא אחיך במרמה… ויאמר עשיו לאביו הלא אצלת לי ברכה אבי…ברכני גם אני אבי וידם יצחק וישא עשיו קלו ויבך…ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך פדנה ארם אל לבן אחי חרנה…ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות בני חת אם לקח יעקב אשה מבנות הארץ הזאת למה לי חיים.

פרק כח'

ויקרא יצחק אל יעקב…ויתן לך את ברכת אברהם אבי…

פרשת ויצא

ויצא יעקב מבאר שבע…ויאמר אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק אל תירא הארץ אשר אתה…והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל הדרך אשר תלך…עד אשר עשיתי את כלדברתי לך…וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם שם מראשתיו…ויקרא יעקב את שם המקום ההוא בית אל…אם יהיה ה' אלהים עמדי…והאבן הזאת אשר הקמתי מצבה יהיה לי בית אלהים…

פרק כט'

וישא יעקב רגליו וילך ארצה קדם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשיווירא והנה באר בשדה…ויאמר יעקב עוד יום גדול לא עת האסף המקנה …ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל הרועים וגללו את האבן…עודנו מדבר עמם ורחל בת לבן באה עם הצאן אשר לאביה כי היא רועה את צאן אביה …ותגד לאביה כדברים האלה…ויאמר לבן ליעקב הכי כי אחי אתה…ויאמר לו לבן טוב תתי אותה לך…ויהי בערב ויקחלבן את לאה…ויבא אליה יעקב …ויאמר יעקב אל לבן מה זאת עשית לי…ויתן לו לבןאת רחל בתו לו לאשה…ותהר לאה ותלד בן ליעקב …ותהר עוד לאה ותלד בן שני ליעקב… ותאמר עוד הפעם הזאת אודה את ה' על כן קראה שמו יהודה…

פרק ל'

ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב…ותאמר ליעקב הנה אמתי בלהה…ותתן לו את בלהה שפחתה לו לאשה ויבא אליה יעקב ותהר בלהה שפחת רחל ותלד ליעקב בן…ותהר עוד בלהה שפחת רחל ותלד בן שני ליעקב…ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אותה ליעקב לאשה ויבא אליה יעקב ותהר זלפה שפחת לאהותלד ליעקב בן …ותהר זלפה שפחת לאה ותלד עוד ליעקב בן שני…וילך ראובן בימי קציר חיטים…ותאמר לאה המעט ממך כי לקחת את אישי ולקחת גם את דודאי בני? ותאמר רחל לא כן ישכב עמך הלילה הזה תחת דודאי בנך…ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא היום כי שכרתיך…ותאמר לאה נתן אלהים שכרי תחת אשר נתתי שפחתי לאישי…ותאמר לאה זבדני אלהים זבד טוב עתה הפעם יזבלני אישי…ויזכר אלהים את רחל…ותהר ותלד ליעקב בן ותאמר רחל אסף אלהים את חרפתי ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף אלהים לי בן אחר…ויאמר אליו יעקב אתה ידעת את אשר עבדתיך…כי מעט היה אשר היה לפני…ויאמר לו לבן מה אתן לך ויאמר לו יעקב לא תתן לי מאומה…ויאמר אליו לבן לו יהי כדבריך…ויקח לו יעקב …ויפצל בהן יעקבפצלות לבנות מחשף הלח וירא על המקלות הלבן אשר פצל נקד ויצג את המקלות…אשר תבאן הצאן לשתות לנוכח המקלות ותלדנה הצאן עקדים נקדים וברדים טלאים. והכשבים הפריד יעקב ויתן לפני הצאן איל עקד וכל נקד בכשבים…ויהי לו צאן רבות ובקר  ועבדים ושפחות וגמלים וחמרים.

פרק לא'

וישמע יעקב את דברי בני לבן…ויצל אלהים את כל מקנה אביכם…ואשא עיני ואראאותן בחלום…עקדים נקדים וברדים טלאים…ויאמר שא נא עינך… עקדים נקדים וברדים טלאים…אנכי האל הנראה אליך בבית אל אשר משחת לי שם מצבה…ועתה קום וצא מן האץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך ואהיה עמך…ותען רחל…כל העשרוהכבוד אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא…ויגד ללבן הארמי ביום השלישי כי ברח יעקב ולקח את כל אחיו אתו…ויאמר לבן ליעקב מה עשית למה נחבאת לברוח … ועתה יש לאל ידי לעשות עמך רע…כי אמרתי פן תגזול את בנותיך מעמי וכל אשר לי…ויבא לבן ויחפש באהל לאה ולא מצא ויצא מאהל לאה ויחפש באהל יעקב ובאהל שתי האמהות ולא מצא ויבא גם באהל רחל…ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי וימשש לבן את כל האהל ולא מצא את התרפים…זהלי עשרים שנה אנכי עמך…זה לי עשרים שנה אנכי בביתך…ויען לבן ויאמר אל יעקב…ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך ויאמר לו הנה אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך ויקח יעקב אבן וישימה מצבה…ויאכלו וישתו שם על הגל ויאמר לו לבן עד הגל הזה ביני ובינך היום ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גל עד ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והמצבה אשר יריתי ביני ובינך עד הגל הזהועדה המצבה הזאת על כן קרא שמה גל עד והמצפה אשר אמר יצף אלוהים ביני ובינך…אם תקח נשים על בנתי  ראה  אין איש עמנו…

פרק לב'

ויעקב הלך לדרכו וישא עיניו וירא והנה מחנה אלהים חונה ויפגעו בו מלאכי אלהים.

פרשת וישלח

וישלח יעקב מלאכים…ואשלחה להגיד לאדני לעשיו למען ימצא עבדך חן לפניך…ויאמריעקב  אם יבוא עשיו…וילן שם בלילה ההוא ויקח מאשר הביא מנחה וישלח לעשיו אחיו…למי אתה ואנה תלך ולמי אלה ההלכים לפניך…ויצו גם את הראשון גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים  האלה לאמר…ואמרתם הנה עבדך יעקב בא אחרינו…ויעבר את  כל אשר לו…ויאמר לו שלחני…וישאל יעקב ויאמר הגידה נא לי שמך…ויקרא יעקב שם המקום ההוא ראי אל …על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב וינשה (מלשון התאבן)…

פרק לג'

וישא יעקב עיניו וירא והנה עשיו אחיו בא וארבע מאות איש עמו ויחץ יעקב את הילדים…וישם את שתי השפחות…ויפול על צוארו ויבכו שניהם וישא את עיניו… ויאמר מה אלה  לך…למען ימצא עבדך חן בעיניך אדני…כי על כן ראיתי את פניך כראות איש פני אלהים…יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה בדרך  לאטי לרגל ההליכה אשר לפני…ויאמר למה זה רב כי  אמצא חן בעינך…ויעקב נסע סכתה ויעש לו שם בית ולמקנהו עשה סוכת על כן קרא שם המקום ההוא סוכת…ויצב שם מזבח ויקרא לאלהי ישראל…ותצא דינה  בת לאה…וירא אותה שכם בן חמור החורי נשיא הארץ…

פרק לד'

ןתצא דינה בת לאה…וידבר על לב הנערה אליה ויאמר שכם אל חמור…ויעקב שמע כי טמא בן חמור את דינה בתו…ותנו לי את הילדה הזאת לאשה. ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה ודיברו אליהם אשר טימאו את דינה אחותם ויאמרו אליהםשמעון ולוי אחיה של דינה בני לאה לא נוכל לעשות את הדבר הזה…כי חרפה היא לנו בזאת נאות לכם וישבנו אתכם אם תהיו כמונו גם אתם  בהמול לכם כל זכר…ומבנותיכם נקח לנו לנשים וישבנו אתכם…וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור ולא אחר הנער לעשות הדבר הזה כי חפץ בבת יעקב…כאשר גם הם נימולו…אך בזאת נאותה להם וישבו אתנו וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יוצאי שער עירם וימלו את בשר עורלתם כל זכר…ויבוזו העיר אשר טימאו בה את דינהאחותם…ויבוזו את אשר בעיר ואת אשר בבית…

פרק לה'

ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה אל המקום בית אל ושב שם…הסירו את אלהי הנכר אשר עמכם  מתוככם…ויהי עמדי ויצילני בדרך אשר הלכתי…ויטמון אותם יעקב תחת האלה אשר עם שכם ויאבדם עד היום הזה. ויסע ישראל משכם …ויבן שם מזבח ויקראאת שם המקום בית אל …וירא אלהים אל יעקב עוד בלוז בבואו מפדן ארם ויברך אותואלוהים…ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך נתתיה לך תהיה ולזרעך אחריך אתן את הארץ הזאת …ויסע יעקב מבית אל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר ויהי כברתה ארץ לבוא אפרתה…היא מצבת קברת רחל עד היום הזה…ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל וירע בעיניו…והלך יעקב אל יצחק אביו אל ממרא אל עיר השדה אשר היא חברון בארץ כנען אשר גר שם אברהם ויצחק ויהיו ימי יצחק נאשר חי נמאת שנה ושמנים שנה.

פרק לו'

ואלה תולדות עשיו הוא אדום…ויקח עשיו את נשיו …ואת כל מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל אשר רכש ואשר עשה בארץ כנען וילך מארץ כנען מפני יעקב אחיו…לשאת אותם מפני רב מקניהם…אלה בני שעיר החרי…וזוקן ויוקם ועוקן…ואלה המלכים אשר מלכו…וימלך תחתיו הדד בן ברד ושם עירו פעור…ואלה שמות אלופי עשיו למשפחותם למקומם בארצותיהם ובגוייהם  אלוף תמנע…

פרשת וישב  – פרק לז'

וישב יעקב בארץ מגורי אביו…ויבא יוסף את דבתם רעה אל ישראל אביהם…ויחלם יוסףחלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו (קטע שנמצא במסורה ולא בתרגום) ויחלם חלום אחר ויספר אותו לאביו ולאחיו…ויאמר לו ישראל לך נא ראה את שלום אחיך…ויאמר לו האיש נסעו מזה…נמכור אותו לישמעאלים האלה וידינו אל תהי בו…וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים זהב ויורידו את יוסף מצרימה…ואמר כתונת בני היא חיה רעה אכלתו…ויתאספו כל בניו ובנתיו ויבואו  לנחמו…והמדנים מכרו את יוסף אל מצרים לפטפרע סריס פרעה…

פרק לח'

ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו…וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמה שוע ויקחה ויבוא אליה…ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' וימתהו אלוהים…וירע בעיני אלוהים כיעשה זאת וימת גם אותו…וירבו הימים ותמת שוע אשת יהודה…ויוגד לתמר כלתו לאמר…ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה ולא הכירה ויט אליה את הדרך ויאמר אליה  הבה נבוא אליך…ויאמר אנכי אשלח לך  גדי עיזים מן הצאן…הנה אנכי שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה…ויכר יהודה ויאמר צדקה תמר ממני…ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה ויהי בלדתה ויתן האחד יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני…

פרק לט'

ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פטפרע סריס פרעה…וכל אשר יש לו נתן ביד יוסף…ויהי כהיום הזה ויבא יוסף אל הבית לעשות מלאכתו…ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינסויצא  החוצה ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו עבד עברי לצחק בנו בא אלי לאמר  שכבי עמי…ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד  אשר הבאת לנו לצחק בי ויאמר אלי אשכבה עמך  וכ שמעו כי הרימתי את קולי ואקרא ויעזוב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה…ויתנהו אל בית הסהר אל המקום אשר אסורי המלך אסורים…ויתן שר בית הסהר את בית הסהר ביד יוסףאין שר בית הסהר יודע מאומה בידו כי הכל ביד יוסף באשר ה' אתו ואשר הוא עושה ה' מצליח  בידו.

פרק מ'

ויהי אחר הדברים האלה …ויתן אותם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר אל המקום אשר יוסף היה אסור שם…כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור הזה וירא שר האפים כי טוב פתר…ובסל העליון נכל מאכלהמלך פרעה אוכל מלאכת אופה ועופות השמים אוכלים אותם מן הסל מעל ראשי. ויען יוסף ויאמר לו זה פתרונו…ואכל עוף השמים את בשרך מעליך…

פרשת מקץ – פרק מא'

ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם חלום והנה עומד על היאר…ותאכלנה שבע הפרות הרעות…ובלעו שבע השבלים הדקות ושדופות הקדים את שבע השבלים הבריאות…ויהי כאשר פתר לנו כן  גם היה…בלעדי אלהים לא יענה שלום פרעה. וידבר פרעה אל יוסףלאמר בחלמי הנני עמד על שפת היאר…והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאור דלות ורעות…ותאכלנה שבע הפרות הדקות והרעות את שבע הפרות הראשונותהטובות והבריאות…ואיקץ ואישן וארא שנית בחלמי …והנה שבע שבלים אחרות דקות ושדופות קדים צמחות אחריהם ותבלען שבע השבלים הדקות ושדפות הקדים  את שבע השבלים הטובות והמלאות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי. ויאמר יוסף אל פרעה…חלם פרעה אחד הוא…ונשכח השבע בכל ארץ מצרים…ויפקד פקדים על הארץ וחמשו את כל תבואות ארץ מצרים…ויקבצו את כל אכל שבע השנים…ויאמר פרעה אל כל עבדיו הנמצא כזה איש…רק הכסא אגדל אנכי ממך. ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך היום  על כל ארץ מצרים. ויקרא פרעה שם יוסף פצנתפענח ויתן לו את אסנת בת פטפרע כהן אן לו לאשה…ויקבץ את כל אכל שבע השנים אשר היההשובע  בארץ מצרים…וליוסף יולדו שני בנים לפני בוא שבע  שנות הרעב…ויפתח יוסף את כל אשר בהם בר  וישבר לכל מצרים…

פרק מב'

וירא יעקב כי יש שבר במצרים…רדו שמה ושברו לנו מעט אוכל ונחיה ולא נמות…ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר כי מרגלים אתם…ואתם האסרו עד אשריבחנו דבריכם האמת אתכם אם לא  ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם…ואמר אליהם ביום השלישי זאת עשו וחיו כי את האלהים אני ירא…ויאמנו דבריכם ואם לא (ולא, הואו בקמץ) תמותו ויעשו כן…ולא שמענו אליו  על כן באה אלינו הצרה הזאת…ולא שמעתםאלי וגם הנה דמו נדרש…ויסב מעליהם יסף ויבך …ויפתח האחד את אמתחתו לתת מספוא לחמוריו במלוניו וירא את צרור  כספו והנ הוא מעל פי אמתחתו ויאמר אל אחליו הושב לי כספי וגם הנה הוא באמתחתי…ויתן אותנו במשמר כמרגלים את הארץ…בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם אחד הניחו פה  אתי ואת שבר רעבון ביתכם קחו ולכו והביאו אלי את אחיכם הקטן…

פרק מג'

והרעב כבד בארץ… העד העיד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם הקטןאתכם אם ישך אפוא  משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אוכל ואם אינך משלחאת אחינו אתנו לא נלך כי האיש אמר אלינו לאמר  לא תראו פני בלתי אחיכם הקטןאתכם…הידע נדע כי יאמר לנו הביאו את אחיכם האחד ואת בנימין כי אני כאשר שכלתי שכלתי…וירא יוסף אתם ואת בנימין אחיו ויאמר….כי איתי יאכלו האנשים לחםבצהרים…ויאמר אלהם שלום לכם…ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו אפים ארצה וישאל להם לשלום ויאמר אליהם השלום אביכם הזקן…ויאמרו שלום לעבדיך לאבינו עודנו חי ויאמר ברוך האיש ההוא לאלהים  ויקדו וישתחוו לו …הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם להביא אלי ויאמר אלהים יחנך בני…ותרב משאת בנימין ממשאת כלם חמש ידות מאשר להם  וישתו וישכרו עמו.

פרק מד'

ויצו יוסף את אשר על ביתו…הבקר אור והאנשים שולחו…למה שלמתם רעה תחת טובה למה גנבתם את גביע הכסף אשר לי הלוא זה אשר ישתה בו אדוני…זה אשר יימצא הגביע מעבדיך ימות…ויאמר גם עתה כדברכם כן הוא אשר ימצא אתו הגביעיהיה לי עבד…ויקרעו שמלתם ויעמסו איש אמתחתו על חמורו וישובו העירה… ויאמריוסף חלילה לי מעשות הדבר הזה…

פרשת ויגש

ויגש אליו יהודה…יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן לו ואחיו מת…ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תוסיפון  עוד  לראות פני…ויאמר אבינו אלינו שובו שברו לנו מעט אוכל…ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון בדרך  והורדתם את שיבתי ביגון שאולה…והיה בראותו כי אין הנער אתנו  ומת …אם לא אביאנו אליך והצגתיו לפניך  וחטאתי לאבי כל הימים …

פרק מה'

ולא יכל יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו ויאמר הוציאו כל איש מעלי ולא עמד עוד איש את יוסף  בהתודעו  אל אחיו ויתן את קולו בבכי וישמעו כל מצרים …מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלוהים לאדון לכל  ארץמצרים…והגדתם לאבי את כל כבודי אשר במצרים…ויפל על צוארי בינימין אחיו ויבךעליו ובינימין בכה על צואריו…ואתנה לכם את כל טוב מצרים…ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה המלך …ועשרה חמורים נושאים מכל  טוב מצרים…ויעלו ממצרים ויבואו ארץ כנען אל יעקב אביהם ויגידו לו לאמר כי יוסף חי…ויאמר ישראל רבלי אם  עוד יוסף בני חי…

פרק מו'

ויסע ישראל הוא  וכל אשר לו…וישאו את מקניהם ואת כל רכושם…ובני לוי גדשון קהת ומררי…ובני גד צפון וחגי ושוני ותצבן ועדי וארודי ואראלי…בני רחל אשת יעקב יוסף ובינימין ויולדו בנים ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פטיפרע כהן און את מנשה ואת אפרים ויולדו בנים למנשה אשר ילדה לו פילגשו הארמיה את מכיר מכיר ילד את גלעד בני אפרים אחי מנשה שותלם ותחם בני שותלם עדן  ובני בנימין בלע וכבר ואשבל  ויולדו בנים לבלע   גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וגרא ילד את ארד אלה בני רחל אשר ילדה ליעקב כל נפש שמנה עשר…ובני יוסף אשר יולדו לו בארץ מצרים נפש תשע כל נפשות בית יעקב אשר באו למצרים שבעים וחמש. ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף ללהקרות לפניו גשנה אל ארץ רעמסס  …ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך בכי גדול ויאמר ישראל אל יוסף…ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר היו בארץ כנען …כי יקרא לכם פרעה ואמר לכם מה מעשיכם…בעבור תשבו בארץ גושן כי תועבה היא למצרים כל רועה צאן…

פרק מז'

ויבא יוסף ויגד לפרעה…ויאמר פרעה אל יוסף ישבו בארץ גושן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי ויבואו מצרימה אל יוסף יעקב ובניו וישמע פרעה מלך מצרים ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך הנה  ארץ מצרים לפניך היא…ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני חיי מגורי …וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שוברים ויכלכל אותם ויבא יוסף אתכל הכסף ביתה פרעה…תן זרע ונזרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם. וקנה יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים את אדמתם לפרעה …ואת העם העביד אותו לעבדים מקצה גבול מצרים ועד הקצה רק אדמת הכהנים לבד  לא קנה יוסף כי חוק נתון נתן  לכהנים…ויאמר יוסף אל כל מצרים…

פרשת ויחי

ויחי יעקב בארץ מצרים…וישתחו ישראל על ראש מטהו…

פרק מח'

ויהי אחר הדברים האלה ויגד ליוסף הנה אביך חולה ויקח את שני בניו את מנשה ואת אפרים ויבוא אל יעקב  …ואני בבואי מפדן ארם מתה רחל אמך בארץ כנען בעודאפרת  כברתה ארץ לבוא אפרתה…ויאמר מי אלה לך …ויאמר יעקב קחם נא אלי ואברכם…ויגש אותם  אליו וישלח ישראל את יד  ימינו וישת על ראש אפרים…ויברך אותם ויאמר …יברך את הנערים האלה ויקרא בהם שמי ושם אבותי…ויתמך יוסף יד אביו…ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנוכי מת והיה אלוהים עמכם והשיב אתכם אלוהים מן הארץ הזאת אל ארץ אבותיכם…

פרק מט'

ויקרא יעקב אל בניו…פחזת כמים אל תרתח כי עלית משכב אביך…בקהלם אל תחרכבדי…זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אוניות וירחב עד צידן. יששכר חמד גרס…נפתלי חוטר משוחרר …בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בני הצעיר אלי שוב …

פרק נ'

ויפל יוסף על פני אביו…ויעשו לו כך בניו כפי שציווה אותם ויקברו אותו שם  וישאו אותו בניו…ויאמר אליהם יוסף אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר אל ליבם. וישב יוסף במצרים הוא ואחיו וכל בית אביו…ויאמר יוסף אל אחיו לאמר אנכי מת ופקד יפקד אתכם אלהים והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבעאלוהים לאבותינו …והעלתם את עצמותי מזה אתכם וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אותו ויישם בארון במצרים.

[1] השם שבעים בא מתוך אגדה המספרת על 70 חכמים שתרגמו את התורה ליוונית. בתלמוד מסופר שהיו 72 חכמים: דתניא: מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים, והכניסן בשבעים ושנים בתים, ולא גילה להם על מה כינסן. ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם. נתן הקדוש ברוך הוא בלב כל אחד ואחד עצה, והסכימו כולן לדעת אחת (מגילה ט ע"א).