כבר בפרשת וילך בארנו שאת התורה כולה כתב מחבר אלמוני. אותוהמחבר ודאי שלא נתכוון כי יתיחסו אל ספרו כאילו כתב את זה הספרמשה בעצמו. וכאן, בפרשה זו, נוסיף ונחזק את דברינו שם.

הנה משה עומד בעבר הירדן, זמן רב לפני שבני ישראל חילקו ביניהם אתהארץ. חלוקת הארץ היתה בגורל (הגרלה) כמו שכתוב במדבר כו נה: "אךבגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו על פי הגורל תחלקנחלתו בין רב בין מעט".

את הארץ חילקו, כידוע, בימי יהושע כדכתיב ביהושע יט לב: "לבני נפתלייצא הגורל הששי" וכן הוא אומר בפסוק מ: "למטה בני דן למשפחתם יצאהגורל השביעי" אם כן היאך יתכן כי משה כותב בספר התורה": ויראהו ה'את כל הארץ את הגלעד עד דן ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשהואת כל ארץ יהודה"  כלאמר את נחלות שבטי דן ונפתלי, אפרים מנשהויהודה? והלא אז עדיין לא ידעו בני ישראל כלל איזה מקום יעלה לאיזהשבט בגורל?

והגע בעצמך: אם כך היה אמנם כתוב באותו ספר שנתן משה אל הכהנים,היו בני ישראל מתפלאים מאד. בשביל מה צריך היה יהושע להפיל גורלאם ידוע כבר מקומם של שבט דן ושבט נפתלי ושבטי אפרים ומנשהויהודה?

ולכן יפה כתב אבן עזרא דברים לד א: "ויעל משה, לפי דעתי כי מזה הפסוקכתב יהושע", ניחא. אלא שהוסיף ותמה אבן עזרא היאך יהושע יודע מההראה ה' את משה, והלא משה עלה לבד ההרה ושם מת ונקבר לבד, ועלזה אמר: "ובדרך נבואה כתבו [יהושע]". והרי לך שוב "תירוץ הנבואה"ולעניין זה ראה להלן.

כיוצא בזה בשמואל א פרק ד: "ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראללקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר" והלא אבן זו רק מאוחריותר נקראה אבן העזר שמואל א פרק ז יב: "ויקח שמואל אבן אחת וישםבין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר…"

וכך כותב הרד"ק שמואל א פרק ד א: "והכותב אמר זה כי כשהיתה זאתהמלחמה אבן נגף היתה ולא אבן עזר ועדיין לא נקראה אבן העזר וכו' אבל מה שנכתב הנה אבן העזר דברי הסופר הם וכן וירדף עד דן" ומי הואאותו "הסופר" שבדברי רד"ק? הרי זה בדיוק אותו הכותב האלמוני אשר בודיברנו. הנה יוצא מדברי הרד"ק שהנאמר בבראשית יד יד: "וישמע אברםכי נשבה אחיו וכו' וירדף עד דן" אלו דברי סופר התורה שחי לאחר שחילקואת הארץ בגורל וקראו את שם העיר דן כדכתיב בשופטים יח כט: "ויקראושם העיר דן בשם דן אביהם…" ואין צריך לאמר כי מכאן ברור שסופר זהכתב את התורה אחרי מות משה.

ומה אומרים על כך חז"ל במכילתא דרבי שמעון בשלח: "עד דן, עדיין לאבאו שבטים לארץ ולא נתחלקה ארץ ישראל לישראל ומה תלמוד לומר עדדן אלא שאמר לו לאברהם שנים עשר שבטים עתידין לצאת מחלציך וזהחלקו של אחד מהם" וכבר אמרנו פעמים הרבה כי כך דרכם של רבותינו, שכאשר מתקשים בכתובים מתרצים בדברי נבואה. (אם ימצא כתוב בספרכלשהו "בשנת ה' תרמ"ח, פה עיה"ק ירושלים, במקום הקרוי גבעתהכנסת…" האם נאמר כי אמנם בתרמ"ח נכתב הספר ורוח נבואה נפלהעל המחבר או שנאמר פשוט כי הספר נכתב בודאי לאחר שנת ה'תש"חוכל המשכיל יבין.)

ודע לך שלא רק רבותינו הראשונים האבן עזרא והרד"ק העיזו לומר בגלוישלא משה כתב את כל התורה אלא אף רבותינו שבתלמוד אמרו כך. נאמרבבבא בתרא יד ע"ב: "משה כתב ספרו ופרשת בלעם" הנה מבואר שמשהכתב ספר וכן את דברי בלעם וע"כ ספרו שכתב ודאי אינו ספר התורהשהרי פרשת בלעם היא חלק מספר התורה. ואילו לדעת הירושלמי בסוטהפרק ה' הלכה ה': "משה כתב חמשה ספרי תורה וחזר וכתב פרשת בלקובלעם" הרי לך עדות גמורה של הירושלמי שפרשת בלק ובלעם לא נכתבומלכתחילה בספר התורה אלא הם תוספת מאוחרת שהוסיף משה.

ובדף טו ע"א נאמר: "אמר מר, יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה[מן "וימת משה" עד סוף הספר, ודעת אבן עזרא מ"ויעל משה" שהם שניםעשר פסוקים] וכו' אמר לו ר' שמעון אפשר ספר תורה חסר אות אחתוכתיב לקוח את ספר התורה הזה אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה כותבבדמע" נמצא שלתנא קמא יהושע הוא זה אשר כתב את שמונת הפסוקיםהאחרונים. והגע בעצמך: לשיטתם של כל אלה המאמינים כי ספר התורהשבידינו אין בו אות אחת שלא כתבה משה מפי הגבורה, איזה ספר תורהציוה משה את הלוים בדברים פרק לא כו: "לקח את ספר התורה הזהושמתם אותו מצד ארון ברית ה'"? האם היה זה ספר אשר בו חסריםשמונת הפסוקים האחרונים?!

ובדברים אלה נסיים בשטו"מ את באורנו בכל פרשיות השבוע. יהי רצוןשהקורא הנבון והמעיין המשכיל ירד לסוף שורש כוונותינו. ואתה, הבוחןובודק בעין פתוחה ובשכל ישר ובלב הגון את דברינו לאורך כל הפרשיותתראה גם תווכח בעליל כי כל דברינו אמת ונתמכים ביתדות של מאמרימקרא, משנה וגמרא, ראשונים ואחרונים. ואחרי אשר סילקנו את כלמשענות הקנה הרצוץ ותרוצי הסרק ותשובות ההבל שאינן מתקבלות עלהדעת ואינן מתיישבות עם שום הגיון הראינו כי חמשה ספרים אלה לא בידיאלהים נכתבו ואף לא בידי משה מפי גבורה כלשהיא, אלא ספרים אנושייםהם  לכל דבר ועניין, בידי אדם נכתבו ובידי אדם נערכו ולבני אדם נועדו.

חזק חזק ונתחזק

דבר דעת אמת