( מסכת גיטין, דף סט, עמוד ב )

התלמוד מבחין בין חום חיצוני לחום פנימי בלשונו: צימר ברא/ צימרא גוונא.

ריפוי על-פי חז"ל לחום חיצוני – יעשה מקלחת אידים מבישול של גרעיני תמרים ועלי עץ אדר (לא זוהה עץ זה). הבישול יעשה בנפרד – גרעיני תמרים לחוד ועלי עץ אדר לחוד. החולה ישב ביניהם ומדי פעם יניח עריבה זו על גבי עריבה זו עד שיעלה הבל ויגרום לזיעה מעין מקלחת אדים.
לאחר מכן ישתה ממי עלי עץ אדר אך לא ישתה ממי גרעיני התמרים כי הם גורמים לעקרות.

ריפוי על-פי חז"ל לחום פנימי – יבשל שבעה חופני תרד, יחד עם העפר שבשורשיהם, שנקטפו משבע ערוגות שונות ויאכלם. לאחר מכן ישתה מי עלה עץ אדר עם שיכר. לחילופין ישתה מי עלה גפן שהייתה מודלת על עץ דקל (גיטין סט ע"ב).