מסכת שבת, דף קי, עמוד א – דף קי עמוד ב.

ריפוי על-פי חז"ל – יכין תערובת משקה משחיקת שרף אילן מצרי מאלכסנדריה, גביא גילא (אלום), כרכום גינה וישתה יחד עם שכר. תערובת זו נקראת בלשונם: "כוס עקרין". אומנם חולה הצהבת יבריא ממחלתו אך תערובת המשקה תהפוך אותו לעקר שאינו יכול להפרות.

הצעה נוספת לריפוי – ימלח ראש של דג השיבוטה ויבשלו בשכר וישתה.

הצעה נוספת לריפוי – ישפשף גופו בבית המרחץ או סמוך לתנור חם בציר חגבים או בציר
ציפורים.

הצעה נוספת לריפוי – יחמם את חולה הצהבת בסדין של החולה או של חולה אחר כדי שיתחמם ממנו. מעשה ברב יוסף שחלה בצהבת ורב כהנא כיסה אותו בסדין והבריא.

הצעה נוספת לריפוי – יבשל ליטר תמרים פרסיים, ליטר דבש הנוזל מהכוורת וליטר אלוורה בשכר ושתה.

הצעה נוספת לריפוי – יקח עייר בן אתון ויקיז ממצחו דם ויתן לדם לזלוג על ראשו של חולה הצהבת, לאחר שגילח אמצעית שיער ראשו. ויזהר שהדם לא יזלוג לעניו שמא ייעוור אותו.

הצעה נוספת לריפוי – יקח ראש איל כבוש בחומץ יבשלו בשכר וישתה.

הצעה נוספת לריפוי – יחתוך חזיר מנומר וינחהו על לבו.

הצעה נוספת לריפוי – יקח כרתי מאמצע ערוגה ויאכל. מעשה בערבי אחד שחלה בצהבת וביקש מבעל גינה כרתי מאמצע הערוגה. לאחר שאכל מהכרתי ביקש את גלימת בגנן לזמן מועט למנוחה. ומחמת חומו של הערבי הקודח מהצהבת הגלימה נקרעה לחתיכות חתיכות.