רפי
מין אוראלי שנוי במחלוקת חכמים וכך גם פוסקי ההלכה:
אמר רבי יוחנן בן דהבאי: ארבעה דברים סחו לי מלאכי השרת:
1. ההופך את שולחנו (מין אנאלי – שולחנו=אשתו) יהיה חיגר.
2. מנשק את אותו מקום (מין אוראלי) יהיה אילם.
3. המדבר בגסות ובניבול פה בשעת תשמיש (קיום יחסי מין) יהיה חרש.
4. המסתכל באותו מקום (איבר מין של אשתו – פות) יהיה עיוור.
אך לדעת חכמים: "כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה [מין אוראלי ומין אנאלי] ; משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאכול במלח – אוכלו, צלי – אוכלו, מבושל – אוכלו, שלוק –אוכלו" (נדרים כ ע"א – ע"ב).
על פי פסק השולחן ערוך ( אורח חיים סימן רמ סעיף ד) אסור לנשק את מקום ערוות האישה (מין אוראלי) ואף לא להסתכל, הנה כך נכתב:
"אסור להסתכל באותו מקום (פות- איבר מין האישה), שכל המסתכל שם אין לו בושת פנים, ועובר על: והצנע לכת (מיכה ו, ח)…וכל שכן הנושק שם, שעובר על כל אלה ועוד, שעובר על: בל תשקצו את נפשותיכם".
ואילו לדעת הרמב"ם דברים אלו מותרים:
"אשתו של אדם מותרת היא לו, לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה, בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר ואבר שירצה, [ובא עליה כדרכה ושלא ד כדרכה] ובלבד שלא יוציא שכבת זרע לבטלה ( הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ט).
שים לב שהאיסור חל על הגבר לבצע מין אוראלי לאישה ולא ההפך.
הפלא הגדול בדינים אלו (דיני חדר המיטות) שאנשי הדת, הצליחו לחדור אף למקומות אינטמיים של אנשים בוגרים. אין זה אלא משום ילדותיותו של האדם הצורך מסגרת אף בדברים שבינו לבינה, במקום לקחת אחריות על רצונותיו ותשוקותיו.
מכאן תלמד על יתר הדברים בחיי היומיום, עד כמה הדת שוללת את בחירתו וחירותו של האדם.
בברכה
דעת – אמת
תומר
מין אורלי לגבר אינו אסור, אלא הוא בבחינת; קדש עצמך במותר לך, כלומר מידת חסידות לנהוג בצניעות. הנה כך כותב הרמב"ם לאחר שהתיר באופן גורף לקיים יחסי מין בכל צורה ואופן: אף על פי כן מדת חסידות שלא יקל אדם את ראשו לכך ושיקדש עצמו בשעת תשמיש (הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ט ).
בברכה
דעת – אמת
בה האישה כורעת על ידיה וברכיה והגבר חודר אליה מאחור.
ב. האם איסור מין אוראלי שייך בימינו בה פעילות מסוג זה נפוצה מאוד?
ג. שמא מין אוראלי עדיף על מחשבות זרות?