ספר "דברים" – מתי נכתב?

כתוב בנחמיה ח', ט': "ויאמר נחמיה, הוא התרשתא, ועזרא הכהן הסופר והלויים המבינים את העם, לכל העם!: היום קדוש הוא ליהוה אלהיכם. אל תתאבלו ואל תבכו, כי בוכים היו כל העם בשמעם את דברי התורה… וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה, כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם.

וביום השני נאספו ראשי האבות… הכהנים והלויים אל עזרא הסופר ולהשכיל את דברי התורה וימצאו כתוב בתורה אשר צווה יהוה, ביד משה, אשר ישבו בני ישראל בסוכות… ויעשו להם סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי ישוע בן-נון כן בני ישראל, עד היום ההוא…"

מסתבר שעם ישראל, מימי יהושע ועד עזרא, לא הכיר בכלל את התורה, כפי שנאמר לעיל: "כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם". ובמה "יִדעו" אותם?

– בתורה שהביא עמו עזרא הסופר מבבל, כשבע מאות שנים לאחר מות יהושע. כלום לא היה יהושע אמור לדעת מעט קט ממצוות התורה, כמו מצוות סוכה, או חוקת חג הפסח?, שהרי כתוב בפירוש (דברים ל"א, ט') "ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים.. ואל כל זקני ישראל ויצוו משה אותם לאמור: … בחג הסוכות… תקראו את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם!!!

מסתבר שאפילו בימי בית ראשון לא היתה תורה בישראל וספר "דברים" נכתב לאחר שהנהיג עזרא את חג הסוכות, כשעלה ארצה מגלות בבל. ואשר לידיעת יהושע את התורה: לפני מותו אסף יהושע את עם ישראל שכמה (לשכם) וסיפר להם את תולדות עמם, החל באברהם אבינו והמשך ביציאת מצרים, בנדודיהם במדבר – ואפילו את בלעם לא שכח – אך לא הזכיר, ולוא במילה אחת, את מתן תורה. (יהושע כ"ד, א' ואילך).

ואם לא די לנו בכך, נזכיר בזיון נוסף: חג הפסח! בפרק י"ב בספר "שמות" אנו קוראים את מצוות הפסח על כל חוקיה ותקנותיה, אך במלכים-ב, כ"ג, כ"א כתוב: "ויצוו המלך (יאשיהו) את כל העם לאמור: עשו פסח ליהוה אלהיכם, ככתוב על ספר הברית הזה, כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים… וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה".

ומדוע החלו לחוג אותו רק כ-600 שנה לאחר "מתן תורה"? כי שפן הסופר הגיד למלך שחלקיה הכהן מצא אותו בבית יהוה (שם, כ"ב, ח'). גם חג הפסח מעשה סופר?!

נביא שני מקורות שלפיהם נותן התורה הנו עזרא הסופר.

1)    מסכת סוכה, כ' ע"א: "כשנשתכחה(?) תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה".

2)    הספר החיצוני "חזיונות עזרא שאלתיאל" (ראה בגוגל): "העם היהודי יצא לגלות תחת שלטונו של נבוכדנאצר (- שהחריב את בית המקדש הראשון!). כל ספרי התורה נשרפו! עזרא הנביא שאל את אלהים מה עליו לעשות, כי בחושך ניתנה תבל ויושביה בלא אורה, כי נשרפה תורתך ואין איש יודע את אשר עשית! אז מצווה אלהים על עזרא לכתוב את התורה מחדש" אלא שעזרא נולד כ-130 שנה לאחר "שנשרפו כל ספרי התורה ותבל ניתנה בחושך", – כיצד יכול היה לדעת אפילו פסוק אחד ממנה? ברור, איפא, שעזרא כתב לפחות את ספר שמות, כי בספרי תנ"כ אחרים, שנכתבו בארץ ולא במדבר בידי משה, נאמר שהתורה נתנה בחורב (ראה: דברים ה', ב'; שם ד', ט'; מלכים א – ח', ט'; מלאכי ג', כ"ב; תהלים ק"ו, י"ט; דברי הימים ב' – ה', ו'). ואילו הר-סיני הנו המצאה (של עזרא כנראה) בעקבות מזמור ס"ח בתהלים:

פסוק ח'    אלהים, בצאתך לפני עמך                     בצעדך בישימון סלה

פסוק ט'    ארץ רעשה                                           שמים נטפו

                 מפני אלהים זה סיני                           מפני אלהים, אלהי ישראל.

 

(ראה: "השם" – ספרו של פרופ' ישראל קנוהל)

וישנו עוד מקור, – קבלי (קשקוש מארץ הקשקושים) וגם הוא מייחס את התורה לעזרא. ולסיום, פרט "קטן". הסופר שכתב את ספר נחמיה, כ-700 שנים לאחר מות יהושע – ידע לתאר את פרשת הר סיני לפרטיה ודקדוקיה (נחמיה ט'), אירוע אדיר שיהושע נוכח בו, אך לא זכר ממנו דבר. מפליא מאד! (יש לכם הסבר?)

                                                                                                                                    

 

בימים אלה מפרסמים, בקולי קולות, את ספרו של מיכה גודמן "הנאום האחרון של משה". לא קראתיו עדיין אך חזרתי וקראתי את שירת "האזינו" (דברים ל"ב) שחיבר משה… ושירה זאת גילתה לי שני דברים:

1)    שיהוה הנו בנו של עליון**) וכל אשר קיבל מאביו היה את יעקב, כנחלה. אם כך, האם ייתכן שיהוה הנו בורא העולם???

**)   לפסוק ח' ב"האזינו": במגילות קומראן ובתרגום השבעים נאמר "למספר בני אלהים" ולא כתיקון חכמים: "בני ישראל" -שהוא חסר מובן).

 

2)    השירה מסתיימת במסר לכמה שרים בממשלת ישראל ולחברי כנסת רבים:

פסוק מ"ב      אשכיר חצי מדם                                וחרבי תאכל בשר

                     מדם חללים ושיביה (= שבויים)          מראש פרעות אויב

פסוק מ"ג      הרנינו גויים עמו                               כי דם עבדיו יקום

                     ונקם ישיב לצריו                                וכיפר אדמתו עמו

אכן שירה נהדרת של משורר גדול: מליה נפלאות ומשקלה מצוין. מעשה רב אמן.

אלא שיש לי שאלה קטנה!

מתי למד משה, שגדל בארמון פרעה, עברית יפה כל כך? האם מבת פרעה שנתנה לו את השם משה – "כי מן המים משיתיהו"? ואולי אצל יתרו המדייני שאצלו מצא מחסה? האם דיבר עם ציפורה אשתו בלשון עבר? וכיצד העלה את שירתו על הכתב? שהרי הכתב העברי עוד לא היה קיים אז!

האם ידע את כתב החרטומים? ואולי גם את התורה שנתן לכהנים (דברים ל"א, ט') כתב בכתב חרטומים ולכן לא ידע עם ישראל לקיימה, עד שהביא עזרא נוסח שלו, כתוב בכתב ארמי!

החשבתם על כך אי פעם? (הכנסו לאתר "דעת אמת", קונטרס 9)

הבנתם כיצד עובדים עלינו?

התורה לא משמים היא, אלא מידי אדם ומועד חיבורה אחרי חורבן בית ראשון, אם כי יתכן ששפן הסופר וסופרים אחרים כתבו דברים בימי הממלכה וגם אלה הוכנסו לתורה דהיום.