סם
התורה אינה עושה הבחנה בין קטינה לבגירה בנושא קיום יחסי מין.
התורה מתירה לאב להשיא את בתו הקטנה (פחות מגיל 11 וחצי) לאשר יחפוץ, דין זה נלמד מהפסוק: " אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה" (דברים, כב; 16). כך נהג יצחק אבינו, בהיותו בן 40, נשא את רבקה כשהיא בת שלוש בלבד: " וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל (בראשית, כה; 20) וכתב רש"י (שם) "המתין לה [יצחק] עד שתהא [רבקה] ראויה לביאה [ובהגיעה לגיל] שלש שנים ונשאה".
כך קובעת גם ההלכה שעד גיל 3 התינוקת אינה ראויה לקיום יחסי מין משום שבתוליה חוזרים , אך לאחר גיל שלוש: "תינוקת בת שלוש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה" (יבמות נז ע"ב).
ראוי לציין שהיתר קיום יחסי המין עם הקטינה צריך להיעשות אך ורק לאחר טקס נישואים כפי שנדרש מהבוגרת. בעוד משיכה מינית ללא טקס נישואין אסורה על פי ההלכה, לבוגרת וקטינה כאחת.
בברכה
דעת – אמת
מדרשי חז"ל ופרשנותם את סיפורי המקרא אינם מתימרים לפרש את המציאות ההיסטורית או לספר את שקרה באמת. כל פרשנותם היא פרשנות התואמת את זמנם (מאות ראשונות לספירה) ואת סיפוק מאוויהם של מאמיניהם . בפרשת "וישב" כתבנו שאף הגאונים הורו שאין לסמוך על אגדות חז"ל.
אך פרשנות זו רלוונטית לשאלה: האם מותר לקיים יחסי מין עם קטינה? הרי חז"ל, אומנם מפרשים על פי גחמת ליבם, אך אינם מפרשים את סיפורי המקרא בניגוד לתפיסתם את ההלכה. ואם הם כתבו שיצחק נשא את רבקה כשהייתה בת שלוש משמע הם סברו שמותר לשאת קטינה.
ולגופו של מדרש, שרבקה בת שלוש הייתה כשנישאה ליצחק , זהו דעתו של בעל "סדר עולם" (פרק א) שעליו סומכים הרבנים בקביעת סדר הארועים הכרונולוגית מלידת אדם הראשון עד תקופת נחמיה. על שגיאותיו וטעיותיו נוציא קונטרס מיוחד.
לטענת "התוספות" שהבאת רבקה הייתה בת 14 ולא כפי שכתבת 11(יבמות סא ע"ב).
בברכה
דעת – אמת
לפי תוספות אחר היא היתה בת 11 כשנישאה. וזה יותר סביר.
אהרן