ארבע דעות שונות בין חכמים קדמונים מהו הטקסט שנדרש לקרוא ביום פורים, בבית הכנסת, מתוך מגילת אסתר.

1. לדעת חכם אחד, רבי מאיר שמו, צריך לקרוא את כל מגילת אסתר.
2. לדעת חכם אחר, רבי יהודה שמו, צריך לקרוא מהפסוק: "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (אסתר, ב; 5).
3. לדעת חכם אחר, רבי יוסי שמו, צריך לקרוא מהפסוק: "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן" (אסתר, ג; 1).
4. לדעת חכם אחר, שמעון בן יוחאי שמו, צריך לקרוא את המגילה מהפסוק: "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ… וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ… וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדוּלָּה לְמָרְדֳּכַי" (אסתר, ו; 1).

התלמיד, רבי יוחנן שמו, הסביר את נימוקיהם של חכמים קדמונים; חכם חכם ודרשתו, שמתוכה הסיק את הטקסט הנדרש לקריאה. כל החכמים הקדמונים, כך לדעתו, הסיקו מסקנתם מתוך הפסוק ממגילת אסתר האומר כך: "וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית: וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים" (אסתר, ט; 1). משמע, אסתר ומרדכי כתבו ספר (הוא מגילת אסתר) המתאר את "תוקפו " של סיפור היהודים בשושן בירת פרס. חכמים קדמונים נחלקו מהו אותו "תוקף " שאסתר ומרדכי כתבו בספר. לדעת החכם רבי מאיר, הם כתבו את תוקפו של אחשוורוש לכן כתבו את כל המגילה המוכרת לנו. לדעת החכם רבי יהודה, הם כתבו את תוקפו של מרדכי לכן הם כתבו ספר המתחיל עם קורות מרדכי. לדעת החכם רבי יוסי הם כתבו את תוקפו של המן לכן כתבו ספר המתחיל עם עלילת המן. לדעת החכם רבי שמעון בן יוחאי הם כתבו את תוקפו של נס פורים, וארוע הנס מתחיל כאשר אחשוורוש הכיר במרדכי שהצילו לכן כתבו את הספר מהפסוק המתחיל בנס.

לדעת תלמיד אחר, רב הונא שמו, סיבת מחלוקת חכמים קדמונים שונה, לדעתו, נחלקו בפרוש הפסוק הבא: "עַל כֵּן עַל כָּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת וּמָה רָאוּ עַל כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם" (אסתר, ט; 26). כלומר, מתוך שנאמר בפסוק שדברי האיגרת (מגילת אסתר) נכתבה כדי לספר: "וּמָה רָאוּ עַל כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם" החכם, שסבר שיש לכתוב את כל המגילה ולקוראה, פירש את המילים הנ"ל כך: המגילה מתארת מה ראה אחשוורוש ומדוע התנהג כפי שהתנהג.
החכם שסבר שיש לכתוב ולקרוא את המגילה מהפסוק "איש יהודי" פירש את המילים דלעיל כך: המגילה מתארת מה ראה מרדכי ומדוע התנהג כפי שהתנהג. לדעת החכם שיש לכתוב את המגילה ולקורא מהפסוק " אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" פירש את המילים דלעיל כך: המגילה מתארת מה ראה המן ומדוע התנהג כפי שהתנהג. ולדעת החכם הסובר שיש לכתוב את המגילה ולקוראה מהפסוק " בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" פירש את המילים דלעיל כך: מה ראה אחשוורוש שהחליט לפתע שיביאו לפניו את ספר הזכרונות.
התלמיד, רבי חלבו, הכריע שיש לקרוא את המגילה כולה מתחילתה ועד סופה. עוד קבע תלמיד זה, שלכל דעות החכמים הקדמונים כתיבת המגילה צריכה להיות מתחילתה ועד סופה ומחלוקתם בתוכן הטקסט הנדרש להיקרא בבית הכנסת ביום פורים (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף יט, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו? רבי מאיר אומר: כולה, רבי יהודה אומר: מאיש יהודי. רבי יוסי אומר: מאחר הדברים האלה. מהיכן קורא אדם את המגילה וכו'. תניא, רבי שמעון בר יוחאי אומר: מבלילה ההוא. אמר רבי יוחנן: וכולן מקרא אחד דרשו: ותכתב אסתר המלכה… ומרדכי היהודי את כל תקף. מאן דאמר כולה – תוקפו של אחשורוש, ומאן דאמר מאיש יהודי – תוקפו של מרדכי, ומאן דאמר מאחר הדברים האלה – תוקפו של המן, ומאן דאמר מבלילה ההוא – תוקפו של נס. רב הונא אמר מהכא: ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם, מאן דאמר כולה – מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלים של בית המקדש – על ככה – משום דחשיב שבעים שנין ולא איפרוק. ומה הגיע אליהם – דקטל ושתי, ומאן דאמר מאיש יהודי, מה ראה מרדכי דאיקני בהמן – על ככה – דשוי נפשיה עבודה זרה, ומה הגיע אליהם – דאתרחיש ניסא. ומאן דאמר מאחר הדברים האלה, מה ראה המן שנתקנא בכל היהודים – על ככה משום דמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, ומה הגיע אליהם – ותלו אתו ואת בניו על העץ, ומאן דאמר מבלילה ההוא, מה ראה אחשורוש להביא את ספר הזכרונות – על ככה – דזמינתיה אסתר להמן בהדיה, ומה הגיע אליהם – דאתרחיש ניסא. אמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כדברי האומר כולה. ואפילו למאן דאמר מאיש יהודי – צריכה שתהא כתובה כולה".