בשבת אסור לגרום חבלה ולהוציא דם, לכן שאלו התלמידים: האם מותר לבעול בתולה בשבת, ומה הם צדדי האיסור וצדדי ההיתר? האם דם הבתולים הוא כמו כל חבלה הגורמת ליציאת דם ולכן אסור לבעול בתולה בשבת, או שמא דם הבתולים אינו תוצאה של חבלה בגוף האישה, אלא הוא הדם המכונס בתוכה והנתון במקומו, ולכן יהיה מותר לבועלה בשבת.
לא הסתפקו התלמידים בזה, והמשיכו עוד: גם אם נניח שדם הבתולים הוא ככל חבלה אחרת וכמוהו כדם הפצע, עדיין יש מקום להתיר לבעול בתולה בשבת. ואימתי יש להתיר? במקרה שבבעילת הבתולה כוונתו ורצונו של הבעל לראות את הדם ולקבל בכך עדות שלא נבעלה לשום איש אחר לפניו. אך אם כוונתו של הבעל הבועל לקרוע את בתוליה ולהופכה לאישה לענייני משכב ואישות והרי היא מוכנה לו ככלי, אזי אסור לבעול בתולה בשבת. (להלכה הוכרע שמותר לבעול בתולה בשבת. תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ה, עמוד ב)

נוסח התלמוד כלשונו:

"איבעיא להו: מהו לבעול בתחלה בשבת, דם מיפקד פקיד או חבורי מיחבר? ואם תימצי לומר דם מיפקד פקיד, לדם הוא צריך ושרי, או דלמא לפתח הוא צריך ואסיר? ואם תימצי לומר לדם הוא צריך ופתח ממילא קאתי, הלכה כר"ש, דאמר: דבר שאין מתכוין מותר, או הלכה כרבי יהודה, דאמר: דבר שאין מתכוין אסור? ואם תימצי לומר הלכה כר' יהודה, מקלקל הוא אצל הפתח או מתקן הוא אצל הפתח?"