אחת מהמלאכות האסורות בשבת היא הוצאת חפצים וטלטולם ברשות הרבים. חפצים אלו, קבעו חכמים, יש להם שיעור גודל מינימום כדי שהמוציאם והמטלטלם יעבור על איסור מנוחה ממלאכה בשבת ויתחייב בעונש. כלומר, המוציא חפץ בגודל שבני אדם לא משתמשים בו אינו נענש על כך, למשל המוציא נייר קטן שאין יכולת לכתוב עליו שתי אותיות גדולות אינו נענש. כך הוא לגבי המוציא שמן זית, קבעו חכמים קדמונים שכמות שמן מינימום היא בכדי לסוך אבר קטן, פחות מכך אינו נענש. התלמידים פרטו יותר את שיעור השמן וקבעו שהוא בכדי לסוך אבר קטן של תינוק בן יומו – אחד מפרקי הזרת. שאלו התלמידים את התלמידים דלעיל: במקום אחר קבעו חכמים קדמונים את שיעור מינימום של שמן כך: "שמן כדי לסוך אבר קטן, וקטן בן יומו". מתון שנאמר ואו החיבור "וקטן בן יומו" משמע אבר קטן הוא של אדם גדול. תשובה: הפרשנות של דברי הקדמונים צריכה להיות כך: " שמן כדי לסוך אבר קטן של קטן בן יומו". טענו התלמידים שהתלבטות השיעור של שמן זית תלויה במחלוקת חכמים קדמונים שנחלקו בשיעור מינימום לשמן – אחד החכמים, ר' שמעון בן אלעזר שמו, קבע: "שמן כדי לסוך אבר קטן, וקטן בן יומו", חכם אחר, רבי נתן שמו, קבע: " כדי לסוך אבר קטן". משמע, כך טוענים התלמידים,הראשון קבע ששיעור שמן כדי לסוך פרק אצבע קטן של תינוק והאחרון קבע של אדם גדול. דחו התלמידים פרשנות זו וקבעו: שמחלוקת חכמים קדמונים אינה מחלוקת בשיעור שמן הזית אלא האם פרק זרת של אדם גדול ואיבר גדול של תינוק בן יומו שיעורם זהה או לא. לבסוף קבעו התלמידים ששיעור מינמלי של שמן זית הוא כדי לסוך איבר קטן של תינוק בן יומו. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף עז, עמוד ב – דף עח, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"שמן כדי לסוך אבר קטן. אמרי דבי רבי ינאי: שמן כדי לסוך אבר קטן של קטן בן יומו. מיתיבי: שמן כדי לסוך אבר קטן, וקטן בן יומו. מאי לאו, אבר קטן – דגדול, ואבר גדול – של קטן בן יומו! אמרי לך דבי רבי ינאי: לא, הכי קאמר: שמן כדי לסוך אבר קטן של קטן בן יומו. לימא כתנאי; שמן כדי לסוך אבר קטן, וקטן בן יומו – דברי רבי שמעון בן אלעזר, רבי נתן אומר: כדי לסוך אבר קטן. מאי לאו בהא קמיפלגי, דרבי שמעון בן אלעזר סבר: אבר קטן של קטן, ורבי נתן סבר: אבר קטן דגדול, או אבר גדול דקטן. אבל אבר קטן של קטן בן יומו – לא! – לא, דכולי עלמא – אבר קטן דקטן בן יומו לא, ליתא דרבי ינאי, והכא בהא קמיפלגי; רבי שמעון בן אלעזר סבר: אבר קטן דגדול, ואבר גדול דקטן בן יומו – כי הדדי נינהו. ורבי נתן סבר: אבר קטן דגדול – אין, אבר גדול דקטן בן יומו – לא. מאי הוי עלה? תא שמע: דתניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: שמן כדי לסוך אבר קטן של קטן בן יומו".