חכמים קדמונים (תנאים) נחלקו בדין סוכה שנבנתה על גב הגמל. לדעת אחד החכמים, רבי מאיר שמו, היא כשרה. ולדעת חכם אחר פסולה. התלמידים הסבירו את טעם מחלוקתם: החכם הפוסל סוכה על גב הגמל דעתו שסוכה אמורה להיות ראויה לכל שבעת ימי החג והיות וביום השבת ובחג אינו יכול לשבת על גב הגמל (חכמים אסרו לרכב על בעלי חיים בשבת ובחג) נמצא שסוכה זו אינה ראויה לשבעת ימי הסוכה אלא לחמשת ימי חול המועד בלבד, ובלשון החכם: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים (דברים, טז; 13) – סוכה הראויה לשבעה – שמה סוכה, סוכה שאינה ראויה לשבעה – לא שמה סוכה". לדעת החכם המתיר סוכה זו, היות ועל-פי חוקי התורה מותר לרכב על בעלי חיים אף בשבת ובחג, נמצא שסוכה זו ראויה מן התורה לשבעה ימים, אף שלמעשה אינה ראויה על-פי חוקי חז"ל. עוד נחלקו חכמים בכשרות סוכה שאחת מדפנותיה היא בהמה. לדעת חכם אחד סוכה זו פסולה ולדעת חכם אחר כשרה. הסבירו התלמידים את טעמו של הפוסל; אחד התלמידים, אביי שמו, סבר שסוכה זו פסולה שמא תמות הבהמה באמצע החג ונמצא שחסרה דופן סוכה הגורמת לפסילתה. תלמיד אחר, רבי זירא שמו, סבר שסוכה זו פסולה שמא תברח הבהמה באמצע החג ונמצא שחסרה דופן סוכה הגורמת לפסילתה. התלמידים חדדו את הסברם ופרטו כך: אם הבהמה גדולה מאוד וקשורה היטב, כגון פיל קשור, כך שאינה יכולה לברוח ואם תמות עדיין גודל גופה יכול לשמש כדופן סוכה לדעת כולם סוכה זו כשרה. מחלוקת התלמידים דלעיל כשהפיל לא קשור. לדעת התלמיד שחשש שמא תמות , בפיל אין לחשוש לכך משום שגם אם ימות גופו עדיין ישמש כדופן סוכה. ולדעת התלמיד, שחשש שמא יברח, היות והפיל אינו קשור יש סבירות שיברח לכן סוכה זו פסולה. שאלו התלמידים: אם הפיל אינו קשור מדוע החכם דלעיל, החושש שמא ימות הפיל, מדוע אינו חושש שהפיל יברח כשהוא אינו קשור? הסבירות שפיל אינו קשור דרכו לברוח. אלא, חזרו בהם התלמידים, וטענו שלדעת כל החכמים אם הפיל אינו קשור סוכה זו פסולה, ומחלוקתם בבהמה קשורה קטנה, כך שאם תמות גופה לא יוכל לשמש כדופן סוכה מחמת קטנותה. המשיכו התלמידים לשאול: סוכה שאחת מדפנותיה בהמה אמורה להיות פסולה משום שגוף הבהמה אינו מהווה תחליף למחיצה, משום שלבהמה יש חלל אוויר בין בטנה לקרקע. תשובה: את חלל האוויר צריך לסתום בזרדים וענפים. המשיכו התלמידים לשאול: ואולי הבהמה תחליט לרבוץ ולנוח ובמצב שכיבתה גובה גופה פחות ממטר כנדרש מדופן סוכה. תשובה: צריך לקושרה בחבלים מבטנה כלפי מעלה כך שלא תוכל לרבוץ ולשכב. המשיכו התלמידים לשאול: אם כך, שצריך לקושרה באופן שלא תוכל לשכב, מדוע החכם דלעיל חושש שמא תמות, הרי גם במותה החבלים יחזיקו את גופה ותוכל לשמש כדופן. תשובה: היות ויש בהמות שגובהם אינו עולה על 70 ס"מ, והיות ודרישת גובה דופן הסוכה צריך להיות מטר, השלמת גובהם מ- 70 ס"מ למטר נעשה על-ידי חוק הלכתי הרואה את החסר כאילו הוא מלא ובלשון חכמים: "לבוד". אך כשתמות יש חשש שגופה ירכן כלפי הקרקע מחמת כובדה והיושב בסוכה לא יבחין בכך. ובמקרה זה יש חשש שחלל האוויר המפריד בין גובהה למטר יעלה על 30 ס"מ ובמקרה כזה אין הוראת ההלכה המתירה לראות את חלל האוויר כאילו הוא מלא מתקיימת אלא כשיש חלל פחות מ- 30 ס"מ. (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כג עמוד א – דף כג עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"או על גבי גמל כו'. מתניתין מני – רבי מאיר היא. דתניא: העושה סוכתו על גבי בהמה, רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל. מאי טעמא דרבי יהודה – אמר קרא +דברים טז+ חג הסכת תעשה לך שבעת ימים – סוכה הראויה לשבעה – שמה סוכה, סוכה שאינה ראויה לשבעה – לא שמה סוכה. – ורבי מאיר: הא נמי מדאורייתא מחזא חזיא, ורבנן הוא דגזרו בה. עשאה לבהמה דופן לסוכה. רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר. שהיה רבי מאיר אומר: כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו לא דופן לסוכה, ולא לחי למבוי, ולא פסין לביראות, ולא גולל לקבר. משום רבי יוסי הגלילי אמרו: אף אין כותבין עליו גיטי נשים. מאי טעמא דרבי מאיר? אביי אמר: שמא תמות. רבי זירא אמר: שמא תברח. בפיל קשור – כולי עלמא לא פליגי, דאי נמי מיית – יש בנבלתו עשרה. כי פליגי – בפיל שאינו קשור. למאן דאמר שמא תמות – לא חיישינן, למאן דאמר גזרה שמא תברח – חיישינן. למאן דאמר גזרה שמא תמות ניחוש שמא תברח! – אלא, בפיל שאינו קשור – כולי עלמא לא פליגי. כי פליגי – בבהמה קשורה; למאן דאמר גזרה שמא תמות – חיישינן, למאן דאמר גזרה שמא תברח – לא חיישינן, ולמאן דאמר גזרה שמא תברח ניחוש שמא תמות? – מיתה לא שכיחא. – והאיכא רווחא דביני ביני! – דעביד ליה בהוצא ודפנא. – ודלמא רבעה! – דמתיחה באשלי מלעיל. – ולמאן דאמר גזרה שמא תמות נמי, הא מתיחה באשלי מלעיל! – זמנין דמוקים בפחות משלשה סמוך לסכך,
כיון דמייתא – כווצא, ולאו אדעתיה".