הנושא אישה בטבעת ואומר לה: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", למעשה נשא את האישה בקניין כספי (הטבעת כשווה כסף). חכמים קבעו שאין אפשרות ל"קנות" אישה בפחות משווה פרוטה (בערך שקל אחד). לכן, אם קידש בטבעת שערכה פחות משקל אחד הנישואים אינם תופסים והיא נחשבת רווקה. הרבה ספקות ותלי תלים של דקדקנויות יש בפרטי "קניית האיש את האישה בכסף". כך למשל, אחד מחכמי בבל, רבא שמו, העלה ספקותיו בבית המדרש: האם הנישואים תופסים כשגבר אומר לבחירת לבּו, מתחת לחופה: "חצייך בחצי פרוטה וחצייך (הנותר) בחצי פרוטה? ומה הם צדדי הספק? מצד אחד, חצי פרוטה לא קונה, כפי שציינו לעיל, ואז הנישואים אינם תופסים, מצד אחר, היות ומיד הוסיף חצי פרוטה נוספת לחציה הנותר של האישה, שעדיין נשאר ברווקותו, ייחשב כקידושין בפרוטה .
ועוד ממשיך החכם דלעיל לשאול: מה הדין אם תחת החופה אמר לה כך: חצייך בפרוטה וחצייך הנותר בפרוטה, ומה הדין אם אמר: חצייך בפרוטה היום וחצייך הנותר בפרוטה למחר? ומה הדין אם אמר לה: שני חצייך בפרוטה, האם אישה מתקדשת לחצאים? עוד המשיך חכם אחר, רב פפא שמו, ושאל: מה הדין כשאמר הגבר לאישה, בתך ופרתך בפרוטה? האם נפרש את דבריו כאילו אמר: בתך בפרוטה ופרתך בקניין משיכה (והקידושין תופסים, כי קידש בפרוטה) או שמא כוונתו בתך בחצי פרוטה ופרתך בחצי פרוטה (ואז אין הקידושין תופסים כי קידש בחצי פרוטה) (ספקות אלה לא הוכרעו. תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ז, עמוד ב ).

נוסח התלמוד כלשונו:

"בעי רבא: חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה, מהו? כיון דאמר לה חצי פרוטה – פסקה, או דילמא מונה והולך הוא? אם תימצי לומר מונה והולך הוא, חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה, מהו? כיון דאמר לה בפרוטה ופרוטה – פסקה למילתיה, או דילמא כל ביומיה מונה והולך הוא? את"ל כל ביומיה מונה והולך הוא, חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר, מהו? כיון דאמר לה למחר – פסקה, או דילמא הכי קאמר לה: קדושין מתחלו מהאידנא, ומגמר לא ניגמרו עד למחר? שני חצייך בפרוטה, מהו? הכא ודאי בחד זימנא קאמר לה, או דילמא אין אשה מתקדשת לחצאין כלל? תיקו. בעי רב פפא: בתך ופרתך בפרוטה, מהו? מי אמרינן בתך בחצי פרוטה ופרתך בחצי פרוטה, או דילמא בתך בפרוטה ופרתך במשיכה? תיקו"