החכם ר' אליעזר בן יעקב פסק להלכה: לא ישא אדם שתי נשים המתגוררות במדינות שונות. הסיבה לכך שילדיהם, למרות שאחים הם, לא מכירים זה את זו ויש חשש שילדיהם יפגשו באקראי, יתאהבו ויינשאו ויגרמו לגילוי עריות במשפחה. שאלו התלמידים: והלא אחד החכמים, רב שמו, כשהלך ממקום מגוריו למקום מרוחק אחר היה מפרסם ברבים: "מי רוצה להיות אשתו ליום אחד"? כך נהג חכם נוסף, רב נחמן שמו. משמע, שאלו התלמידים, מותר לשאת שתי נשים במקומות שונים ואין חוששים שמא יינשאו אח לאחותו. תשובה: לחכמים מפורסמים מותר לשאת נשים במקומות מרוחקים זו מזו משום ששמות ילדיהם מוכרים שנקראים על שמות אביהם, ולכן אין חשש שיינשאו זו לזה. המשיכו התלמידים לשאול: כיצד נשאו חכמים דלעיל נשים ליום אחד, והלא נפסק להלכה שאישה שהציעו לה נישואים, מחמת חימוד ההצעה ותשוקת הצעת הנישואין היא מקבלת מחזור, ואסורה לקיים יחסי מין במשך שבעה ימים כנידה שאסורה לבעלה? תשובה: לחכמים אלו היו שליחים והיו מודיעים את הצעת הנישואים שבעה ימים לפני בואם. תשובה נוספת: החכמים דלעיל לא היו מקיימים עם נשים אלו יחסי מין אלא היו מתייחדים איתן בלבד. (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף לז, עמוד ב).
נוסח התלמוד כלשונו:
"אמר ר' אליעזר בן יעקב: לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת, שמא יזדווגו זה לזה, ונמצא אח נושא את אחותו. איני? והא רב כי איקלע לדרדשיר, [מכריז] ואמר: מאן הויא ליומא? ורב נחמן כי איקלע לשכנציב, [מכריז] ואמר: מאן הויא ליומא? שאני רבנן, דפקיע שמייהו. והאמר רבא: תבעוה לינשא ונתפייסה – צריכה לישב שבעה נקיים! רבנן שלוחייהו הוו משדרי ומודעי להו. ואיבעית אימא: לרבנן יחודי בעלמא הוא דמייחדי להו, דאמר מר: אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו".