לדעת החכם רבי שמעון בן יוחאי, דוד המלך אמר שירה על אירועים מכוננים בחייו; על שהותו ברחם אמו כעובר, לידתו, תקופת ינקותו… ואיזו שירה אמר על תקופת ינקותו? ינק משדי אמו ונסתכל בדדיה ואמר שירה: "בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו" (תהלים, קג; 2) גמוליו משמעו גמילה מההנקה, ככתוב על יצחק לאחר תקופת הנקתו: "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל". שאלו התלמידים: מהו השבח במילים "כל גמוליו"? תשובה: שדיים של האישה נמצאים בחזה באיזור הלב שהוא מקום הבינה. המשיכו התלמידים לשאול: ומדוע אלוהים יצר את שדיה של האישה בחזה ולא כבעלי החיים שדדיהם בכל בטנם אף קרובים למקום איבר מינן? תשובה: כדי שהתינוק בזמן יניקתו לא יסתכל על איבר מינה של אמו. תלמיד אחר, רב מתנא שמו, הסביר כך: כדי שהתינוק לא יינק ממקום הקרוב לאיבר מינה, שהוא מטונף. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, מאי דכתיב: (משלי ל"א) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? לא אמרו אלא כנגד דוד אביו, שדר בחמשה עולמים ואמר שירה; דר במעי אמו ואמר שירה, שנאמר: (תהלים ק"ג) ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו. יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה, שנאמר: (תהלים ק"ג) ברכו ה' מלאכיו גברי כח עושי דברו לשמע בקול דברו ברכו ה' כל צבאיו וגו'. ינק משדי אמו ונסתכל בדדיה ואמר שירה, שנאמר: (תהלים ק"ג) ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו. מאי כל גמוליו? אמר רבי אבהו: שעשה לה דדים במקום בינה. טעמא מאי? אמר רב יהודה: כדי שלא יסתכל במקום ערוה; רב מתנא אמר: כדי שלא יינק ממקום הטנופת".