חכמים קבעו מידות מינימום לסוכה כדי שתהיה כשרה. כך למשל לדעת רבי יהודה הנשיא מידת אורכה ורוחבה של סוכה מרובעת לא פחות מ- שני מטר על שני מטר, בלשון חכמים: "סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות – פסולה". אמר אחד התלמידים, ר' יוחנן שמו, שאם הסוכה עגולה, מידת המינימום שלה צריכה להיות בהתאמה למידת מינימום של סוכה מרובעת לכן קבע גודלה כך שבהקפה יוכלו לשבת עשרים וארבעה בני אדם. שאלו התלמידים: מדוע צריך סוכה עגולה גדולה כל כך, הרי ישיבת אדם נמדדת כחצי מטר נמצא שהיקפה שנים עשר מטר. והרי כדי שהיקף מעגל יהיה תואם לריבוע הנדרש צריך להכפיל את אורך הריבוע פי שלוש שהוא היחס בין הקוטר להיקף העיגול. אם כך מספיק שתהיה בהיקפה ששה מטר בלבד [2x 3=6]. השיבו התלמידים שיחס זה הוא בין קוטר העיגול להיקפו, אך יחס צלע ריבוע להיקפו הוא פי ארבע והוא יותר מיחס העיגול. המשיכו התלמידים לשאול: עדיין אין צורך בהיקף של שנים עשר מטר, כי גם בריבוע מספיק שיהיה היקף של שמונה מטר בלבד. מנסים התלמידים להסביר את דעת החכם דלעיל וטוענים שההיקף הגדול שדרש הוא כדי שיהיה בהיקף הסוכה העגולה להכניס סוכה מרובעת. המשיכו התלמידים לשאול, אם נמדוד את אלכסון הריבוע הוא יהיה יתר על הצלע ב- שתי חמישיות בלבד. אם כך אורך האלכסון הוא שני מטר ושמונים סנטימטר, נכפילו פי שלוש כדי לקבל את ההיקף הנדרש והוא שמונה מטר וארבעים סנטימטר בלבד, אם כן מדוע דרש ר' יוחנן היקף של שנים עשר מטר? תשובה: ר' יוחנן לא דקדק לקבוע מידה מדויקת, וקבע מידה מוערכת. העירו התלמידים: אם ר' יוחנן היה קובע מידה קרובה לנדרש היה אפשר להסביר דבריו שאמרם בערך ולא בדקדוק אך היות וההפרש גדול כל כך אין סבירות לומר שלא דייק. תלמיד אחר, קשישא (בן רב חסדא) שמו, הסביר את דרישת רבי יוחנן בכך שישיבת אדם אינה תופסת חצי מטר אלא שלושים ושלוש סנטימטר בלבד. לפי חשבון זה דרישת ההיקף היא שמונה מטר בלבד [x0.33=824]. שאלו התלמידים, והלא ההיקף העיגול צריך להיות שמונה מטר וארבעים סנטימטר? תשובה: ר' יוחנן לא דייק במידה. המשיכו התלמידים לטעון, לא יתכן לייחס לר' יוחנן שהוא לא דייק במידה להקל. תלמיד אחר, רב אשי שמו, סבר שישיבת אדם נמדדת בחצי מטר וההיקף החיצוני של ישיבת עשרים וארבע בני האדם הוא אכן שנים עשר מטר, אלא שר' יוחנן החשיב את המעגל הפנימי של ישיבת האנשים שקוטרו שלושה מטרים בלבד ואם כן היקף הסוכה הוא תשעה מטר, ואף שמספיק שמונה מטר וארבעים סנטימטר, ר' יוחנן לא דייק במידה ועיגל למעלה לתשעה מטר. תלמידים אחרים, ניסו ליישב אחרת, הם טענו שהיקף מעגל הנדרש כדי להכניס לתוכו ריבוע הוא פי אחד וחצי מהיקף הריבוע. לכן היקף מעגל הנדרש כדי להכניס לתוכו ריבוע של שני מטר על שני מטר צריך להיות שנים עשר מטר [ 8×1.5=12]. השיבו תלמידים אחרים שדבריהם שגויים שהרי הניסיון מעיד שאפשר להכניס ריבוע למעגל שהיקפו פחות מכך. (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ז, עמוד ב – דף ח, עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם – כשרה, ואם לאו – פסולה. כמאן – כרבי, דאמר: כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות – פסולה. מכדי, גברא באמתא יתיב, כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח, בתריסר סגי! – הני מילי בעיגולא, אבל בריבועא – בעיא טפי. – מכדי, כמה מרובע יותר על העיגול – רביע, בשיתסר סגי! – הני מילי בעיגול דנפיק מיגו ריבועא, אבל ריבועא דנפיק מגו עיגולא – בעיא טפי, משום מורשא דקרנתא. – מכדי, כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשא באלכסונא, בשבסר נכי חומשי סגיא! – לא דק. – אימור דאמרינן לא דק פורתא, טובא מי אמרינן לא דק? – אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: מי סברת גברא באמתא יתיב? תלתא גברי בתרתי אמתא יתבי. – כמה הוו להו – שיתסר, אנן שיבסר נכי חומשא בעינן! – לא דק. – אימור דאמרינן לא דק לחומרא, לקולא מי אמרינן לא דק? – אמר ליה רב אסי לרב אשי: לעולם גברא באמתא יתיב, ורבי יוחנן מקום גברי לא קחשיב. – כמה הוו להו – תמני סרי, בשיבסר נכי חומשא סגיא! – היינו דלא דק, ולחומרא לא דק. רבנן דקיסרי, ואמרי לה דייני דקיסרי אמרי: עיגולא דנפיק מגו ריבועא – רבעא, ריבועא, דנפיק מגו עיגולא – פלגא. – ולא היא, דהא קחזינן דלא הוי כולי האי".