נקבע להלכה שאסור לקצוץ ירק בשבת לצורך בישולו לאחר צאת השבת אך מותר לקצוץ ירק ביום כיפורים כדי לבשלו בצאת יום הכיפורים. נשאלה השאלה האם מותר לקצוץ ירק ביום כיפורים שחל ביום שבת. לדעת חכם אחד מותר ולדעת חכם אחר אסור. ומה הם צדדי האיסור וההיתר? בפרשנות המילה הכתובה בתורה "שבתון" בפסוק הבא: " וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶש" (שמות, טז; 23). לדעת החכם האוסר הוראת הכתוב לשבות מקציצת ירק ביום השבת, והיות ואיסור קציצת הירק נאסר כחוק תורה הוא נאסר אף אם חל ביום הכיפורים. לדעת החכם המתיר, הוראת הכתוב לשבות ולהימנע ממלאכות האסורות בשבת, אף שכבר נאסרו, הכתוב חיזק את האיסור בהוראה נוספת. והיות ואיסור קציצת ירק בשבת מותרת על-פי חוקי התורה, וחכמים בלבד אסרו זאת, ביום הכיפורים התירו כדי שהאוכל יהיה מוכן מיד אחרי הצום. מעשה בבני ביתו של רב יהודה שהיו מקדימים וקוצצים כרוב ביום כיפורים זמן רב לפני פקיעת הצום. כך גם בני ביתו של החכם רבה שהיו מקדימים ומגרדים דלעת ביום כיפורים זמן רב לפני פקיעת הצום. והיות והיתר קציצת הירק ביום כיפורים הוא רק סמוך לפקיעת הצום ולא זמן רב לפני כן, אמר החכם לבני ביתו שהגיעה איגרת מרבי יוחנן, חכם המתגורר בישראל, שאסור להקדים ולקצוץ ירק ביום כיפור אלא סמוך לזמן פקיעת הצום. ואף שלא הגיעה איגרת כזו, הוא אמר זאת לבני ביתו כדי שיקבלו דבריו. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיד, עמוד ב – דף קטו, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"אמר רבי זירא אמר רב הונא, ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רב הונא: יום הכפורים שחל להיות בשבת – אסור בקניבת ירק. אמר רב מנא: תנא, מנין ליום הכפורים שחל להיות בשבת שאסור בקניבת ירק – תלמוד לומר (שמות טז) שבתון – שבות. למאי? אילימא למלאכה – והכתיב (שמות כ) לא תעשה כל מלאכה. אלא לאו – אקניבת ירק, שמע מינה. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: יום הכפורים שחל להיות בשבת – מותר בקניבת ירק. מיתיבי: מנין ליום הכפורים שחל להיות בשבת שאסור בקניבת ירק – תלמוד לומר שבתון – שבות למאי? אילימא למלאכה – והכתיב לא תעשה כל מלאכה, אלא לאו בקניבת ירק! – לא, לעולם למלאכה, ולעבור עליה בעשה ולא תעשה. תניא כוותיה דרבי יוחנן: יום הכפורים שחל להיות בשבת מותר בקניבת ירק. ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: יום כיפורים שחל להיות בחול) – מפצעין באגוזים, ומפרכסין ברימונים מן המנחה ולמעלה מפני עגמת נפש. דבי רב יהודה מקנבי כרבא, דבי רבה גרדי קארי. כיון דחזא דהוו קא מחרפי, אמר להו: אתא איגרתא ממערבא משמיה דרבי יוחנן דאסיר".