לדעת חכמים קדמונים משה רבנו כתב את ספר איוב. דעה זו תואמת את דעת האומר שאיוב חי בתקופת משה. ומניין לו שאיוב חי בתקופת משה? מהמילה "איפוא" שנאמרה באיוב ובמשה.
באיוב כתוב: "מִי יִתֵּן אֵפוֹ וְיִכָּתְבוּן מִלָּי מִי יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ" (איוב, יט ; 23). ועל משה כתוב: "וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא" (שמות, לג; 16). שאלו התלמידים, אם כך, שמהמילה "איפוא" אנו למדים על תקופת חיי איוב, הרי מילה זו נאמרה גם על יצחק, יעקב ויוסף, ואולי איוב חי בתקופתם? תשובה: על איוב נאמר בהמשך הפסוק: "יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ" ומשה רבנו הוא מחוקק ולא האחרים שהוזכרו. לדעת חכם אחר, רבא שמו, איוב חי בתקופת המרגלים. וזאת מניין לו? ממילה משותפת לאיוב והמרגלים. על איוב נאמר: "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ" (איוב, א; 1). ועל המרגלים נאמר: "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ"( במדבר, יג; 20). שאלו התלמידים: והלוא מילים שונות הם; עוּץ ו- עֵץ? השיב החכם על שאלתם כך: הפסוק הנאמר על המרגלים מתפרש כך: יש אדם החי באריכות שנים כעץ ומגן על אנשי דורו כעץ וזהו איוב.
טען אחד התלמידים: איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה. השיבו רבו: הרי הכתוב ציין במפורש "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ" משמע היה איש כזה. השיבו התלמיד: והלא בסיפור "כבשת הרש", שסיפר נתן הנביא לדוד לאחר חטאו עם בת-שבע, גם כתוב: "וְלָרָשׁ אֵין כֹּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה" (שמואל ב, יב; 3). והלא זה משל הוא, אם כך גם הסיפור על איוב משל הוא. השיבו רבו: אם כך, שסיפור איוב משל הוא, מדוע ציין הכתוב את שמו ושם עירו?
לדעת חכם אחר, איוב היה מאנשי שיבת ציון (המאה ה- 6 לפני הספירה) וייסד בית מדרש בטבריה. שאלו התלמידים: והלוא החכמים הקדמונים אמרו שאיוב חי מתקופת כניסת בני-ישראל למצריים ועד צאתם. משמע איוב חי בתקופת יציאת מצרים ולא בתקופת שיבת ציון.
השיב החכם שדברי החכמים הקדמונים נאמרו רק כדי לאמוד את שנות חייו אך לא כדי לציין את תקופת שנות חייו. המשיכו התלמידים לשאול: לדברי החכם שאיוב היה מעולי שיבת ציון, משמע יהודי היה. והלוא החכמים הקדמונים ציינו שאיוב היה מנביאי אומות העולם, משמע נכרי היה. תשובה: איוב היה יהודי אלא שהתנבא לאומות העולם. המשיכו התלמידים לשאול: והלוא חכמים קדמונים אמרו במפורש 'איוב חסיד אומות העולם הוא', משמע לא היה יהודי. תשובה: נכון, יש מחלוקת בין החכמים הקדמונים אם איוב יהודי או נוכרי. (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב. מסייעא ליה לר' לוי בר לחמא, דא"ר לוי בר לחמא: איוב בימי משה היה, כתיב הכא: (איוב י"ט) מי יתן אפוא ויכתבון מלי, וכתיב התם: (שמות ל"ג) ובמה יודע אפוא. ואימא: בימי יצחק, דכתיב: (בראשית כ"ז) מי אפוא הוא הצד ציד! ואימא: בימי יעקב: דכתיב: (בראשית מ"ג) אם כן אפוא זאת עשו! ואימא: בימי יוסף, דכתיב: (בראשית ל"ז) איפה הם רועים! לא ס"ד, דכתיב: (איוב י"ט) מי יתן בספר ויוחקו, ומשה הוא דאיקרי מחוקק, דכתיב: (דברים ל"ג) וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון. רבא אמר: איוב בימי מרגלים היה, כתיב הכא: (איוב א') איש היה בארץ עוץ איוב שמו, וכתיב התם: (במדבר י"ג) היש בה עץ. מי דמי? הכא עוץ, התם עץ! הכי קאמר להו משה לישראל: ישנו לאותו אדם, ששנותיו ארוכות כעץ ומגין על דורו כעץ. יתיב ההוא מרבנן קמיה דר' שמואל בר נחמני, ויתיב וקאמר: איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה. א"ל, עליך אמר קרא: איש היה בארץ עוץ איוב שמו. אלא מעתה, (שמואל ב' י"ב) ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה וגו', מי הוה? אלא משל בעלמא, הכא נמי משל בעלמא. א"כ, שמו ושם עירו למה? רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: איוב מעולי גולה היה, ובית מדרשו בטבריא היה. מיתיבי: ימי שנותיו של איוב, משעה שנכנסו ישראל למצרים ועד שיצאו!
אימא: כמשעה שנכנסו ישראל למצרים ועד [שעה] שיצאו. מיתיבי: שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם, ואלו הן: בלעם ואביו, ואיוב, אליפז התימני, ובלדד השוחי, וצופר הנעמתי, ואליהוא בן ברכאל הבוזי! (א"ל) וליטעמיך, אליהוא בן ברכאל לאו מישראל הוה? והא כתי' ממשפחת רם! אלא אינבוי אינבי לאומות העולם, ה"נ איוב אינבוי אינבי [לאומות העולם]. אטו כולהו נביאי מי לא אינבוי לאומות העולם? התם עיקר נביאותייהו לישראל, הכא עיקר נביאותייהו לאומות העולם. מיתיבי: חסיד היה באומות העולם ואיוב שמו, ולא בא לעולם אלא כדי לקבל שכרו, הביא הקב"ה עליו יסורין התחיל מחרף ומגדף, כפל לו הקב"ה שכרו בעוה"ז [כדי] לטרדו מן העולם הבא! תנאי היא; דתניא, רבי אלעזר אומר: איוב בימי שפוט השופטים היה, שנאמר: (איוב כ"ז) הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו, איזה דור שכולו הבל? הוי אומר: זה דורו של שפוט השופטים. רבי יהושע בן קרחה אומר: איוב בימי אחשורוש היה, שנאמר: (איוב מ"ב) ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ, איזהו דור שנתבקשו בו נשים יפות? הוי אומר: זה דורו של אחשורוש. ואימא: בימי דוד, דכתיב: (מלכים א' א') ויבקשו נערה יפה! התם בכל גבול ישראל, הכא בכל הארץ. רבי נתן אומר: איוב בימי מלכות שבא היה, שנאמר: (איוב א') ותפל שבא ותקחם. וחכ"א: איוב בימי כשדים היה, שנאמר: (איוב א') כשדים שמו שלשה ראשים. ויש אומרים: איוב בימי יעקב היה, ודינה בת יעקב נשא, כתיב הכא: (איוב ב') כדבר אחת הנבלות תדברי, וכתיב התם: (בראשית ל"ד) כי נבלה עשה בישראל. וכולהו תנאי סבירא להו דאיוב מישראל הוה, לבר מיש אומרים, דאי ס"ד מאומות העולם הוה, בתר דשכיב משה מי שריא שכינה על עובדי כוכבים? והא אמר מר: בקש משה שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים ונתן לו, שנאמר: (שמות ל"ג) ונפלינו אני ועמך".