חכמים קדמונים (תנאים) עשו הבחנה בין עיר לעיר בקובעם את יום קריאת מגילת אסתר; עיר מוקפת חומה ועיר שאינה מוקפת חומה. עיר שהייתה בנויה מתקופת יהושע בן נון והייתה מוקפת חומה – תושביה קוראי את המגילה בחמישה עשר באדר ועיר שאינה מוקפת חומה –תושביה קוראים את המגילה בארבעה עשר באדר. שאלו התלמידים: מניין עשו חכמים קדמונים הבחנה זו? הרי הכתוב במגילה עשה הבחנה בין העיר שושן בפרס לבין התושבים הגרים מחוץ לשושן. תושבי שושן יחגגו את פורים בחמישה עשר לחודש אדר ותושבי חוץ שושן בארבעה עשר. והכתוב מנמק מדוע. תושבי שושן הרגו את הגויים גם ביום ארבעה עשר לכן עשו את יום חמישה עשר כיום טוב ומשתה. ואילו היהודים תושבי החוץ משושן הרגו גויים ביום שלושה עשר בלבד ולכן עשו את יום ארבעה עשר כיום טוב ומשתה. כי כך כתוב: "בְּיוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה: וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ [הרגו] בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְנוֹחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (אסתר, ט; 17-18).
תשובה: אחד התלמידים, רבא שמו, הסביר כך – היות ונכתב במגילה: "עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ" (אסתר, ט; 19). מתוך שנאמר שתושבי הפרזים [ערים שאינן בצורות ומוקפות חומה] יחגגו את פורים בארבעה עשר משמע, הערים המוקפות חומה יחגגו בחמישה עשר. שאלו התלמידים: ואולי כוונת הכתוב בציינו שהַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים יחגגו את פורים בארבעה עשר ותושבי ערים שלהן חומה סביב לא יחגגו את פורים בכלל? תשובה: פירוש זה אינו סביר, וכי הם אינם יהודים שיפטרו עצמם מלחגוג את פורים. ועוד, הרי הכתוב במפורש מציין שכל תושבי הערים יחגגו בין עיר מוקפת בין עיר שאינה מוקפת כי כך כתוב: "וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ [יחגגו את הפורים] אסתר, ט; 16)
ומדינות המלך היו מהודו ועד כוש והן כוללות את כל עריהן בין מוקפות חומה בין שאינן מוקפות חומה. המשיכו התלמידים לשאול: יתכן שהכתוב ציין דווקא את ערי הפרזים בחגיגת פורים ביום ארבעה עשר כדי ללמוד שתושבי ערים המוקפות חומה יחגגו ביום ארבעה עשר וביום חמישה עשר? ויש חיזוק לפרשנות זו מתוך הכתוב: "לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה" (אסתר, ט; 21) משמע, יש ערים כגון מוקפות חומה שצריכות לחגוג פעמיים את יום הפורים. תשובה: היות והכתוב חצץ במילה "את" את הימים ארבעה עשר וחמישה עשר משתמע שצריכים לחגוג את פורים יום אחד בלבד – כל תושב ביום המתאים לו; תושבי עיר מוקפת חומה בחמישה עשר באדר, ותושבי ערים שאינן מוקפות חומה בארבעה עשר. המשיכו התלמידים לשאול: ואולי כוונת הפסוק דלעיל שציין רק את תושבי הפרזים ציינם כדי ללמד שתושבי ערים מוקפות חומה ניתן להם הבחירה לבחור את יום חג הפורים – ברצונם יחגגו בארבעה עשר וברצונם יחגגו בחמישה עשר. תשובה: היות ונכתב במגילה: "לְקַיֵּם אֶת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם" (אסתר, ט; 31) מתוך שניסח את הזמנים בלשון רבים " בִּזְמַנֵּיהֶם" ולא בלשון יחיד משמע כל עיר וים פורים המיוחד לה ואין יום פורים של עיר מוקפת חומה יחול ביום פורים של עיר שאינה מוקפת חומה. המשיכו התלמידים לשאול: ואולי כוונת הפסוק בציינו את יום ארבעה עשר לערים שאינן מוקפות חומה כדי ללמד שערים המוקפות חומה יחגגו את פורים ביום שלושה עשר באדר? תשובה: היות ותושבי העיר שושן בירת פרס חוגגים ביום חמישה עשר באדר מסתבר שגם תושבי ערים המוקפות חומה יחגג בחמישה עשר באדר. (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ב, עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר וכו' מנהני מילי? אמר רבא: דאמר קרא (אסתר ט') על כן היהודים הפרזים הישבים בערי הפרזות, וגו' מדפרזים בארבעה עשר – מוקפין בחמשה עשר. – ואימא: פרזים בארבעה עשר – מוקפין כלל כלל לא! – ולאו ישראל נינהו? ועוד, מהדו ועד כוש כתיב. – ואימא: פרזים בארביסר, מוקפין בארביסר ובחמיסר, כדכתיב (אסתר ט') להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר [בו] בכל שנה! – אי הוה כתב את יום ארבעה עשר וחמשה עשר – כדקאמרת, השתא דכתיב את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר – אתא את ופסיק: הני בארבעה עשר, והני בחמשה עשר. – ואימא: פרזים בארביסר, מוקפין – אי בעו בארביסר, אי בעו בחמיסר! – אמר קרא בזמניהם – זמנו של זה לא זמנו של זה. – ואימא בתליסר! – כשושן". –