בהמה שהמליטה בפעם הראשונה הוולד נחשב בכור (בלשון התורה "פטר רחם") ואסור באכילה. אלא צריך להקריבו בבית המקדש והכוהן אוכל מבשרו. גם בזמננו בכור בהמה אסור באכילה, אף לכוהן, עד שיוטל בו מום ואז הוא מותר באכילה (המום יכול להיות אפילו פגימה באוזן בלבד). אך כדי שיחול על העגל דין "בכור", חכמים דקדקו בפרטים רבים. אחת הדרישות שהעגל יצא בהמלטה טבעית ללא שינוי. כך למשל בכור בהמה שנולד בניתוח קיסרי (בלשון חכמים "יוצא דופן") לא חל עליו קדושה ואינו נחשב בכור משום שלא יצא דרך רחם ונרתיק הבהמה כפי שיוצא בהמלטה טבעית.
חכמי התלמוד התפלפלו ודנו: מה דין עובר בכור שעטף אותו בכיסוי כל שהוא בעודו ברחם הבהמה והוציאו, כך שהכיסוי מהווה חציצה והפרדה בין העובר לדופני הרחם , האם יחול עליו דין בכור? עוד המשיכו לשאול, מה הדין כשחולדה בלעה אותו בעודו ברחם והוציאה אותו משם, האם יחול עליו דין בכור? ומה הדין אם חולדה בלעה את הוולד בתוך הרחם הוציאתו ואחר כך שוב החזירה אותו לרחם הבהמה ויצא לאוויר העולם בהמלטה טבעית, האם בזה שבפעם השנייה הייתה המלטה טבעית, יחשב בכור? וכן מה הדין אם הרפתן הצמיד שני רחמים של פרות זו כנגד זו והמליטה האחת ישר לתוך רחמה של השנייה ואחר כך הפרה השנייה המליטתו "המלטה טבעית", האם יחול על הוולד דין בכור?. (ספקות אלו לא הוכרעו בתלמוד. תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"בעי רבא: כרכו בסיב, מהו? בטליתו מהו? בשליתו מהו? בשליתו? אורחיה הוא! אלא: בשליא אחרת, מהו? כרכתו ואחזתו והוציאתו מהו? היכי דמי, אי דנפק דרך רישיה – פטרתיה! אלא, דנפק דרך מרגלותיו. בלעתהו חולדה והוציאתו, מהו? הוציאתו, הא אפיקתיה! אלא: בלעתו, והוציאתו, והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו, מהו? הדביק שני רחמים, ויצא מזה ונכנס לזה, מהו? דידיה פטר, דלאו דידיה לא פטר, או דלמא דלאו דידיה נמי פטר? תיקו".