
יש מן החכמים שדעתם שתרנגולות שיש בהן מום או מחלה (והן אסורות באכילה משום שמוגדרות טריפה) יש להן את היכולת להטיל ביצים. ויש מן החכמים שדעתם שתרנגולות אלה אינן מסוגלות להטיל ביצים. לדעת הסוברים שיש ביכולתן להטיל ביצים הביצה הראשונה שהטילה לאחר מחלתה אסורה כי התרנגולת וביצתה נאסרו יחדיו כטריפה. אך הביצים שמטילה לאחר מכן מותרות באכילה. שאלו התלמידים: אם כך, שביצי תרנגולת טריפה מותרות, מדוע חכמים קדמונים אסרו ביצים אלו כי כך אמרו: "ביצת טריפה אסורה"?. תשובה: דעת חכמים קדמונים שאסרו, דווקא בביצים שאינן מופרות, היות ויצירת הביצה נעשתה על ידי התחממות התרנגולת בקרקע ולא על ידי גורם נוסף של תרנגול זכר, לכן כל יצירתה היא מתרנגולת שאסורה באכילה לכן גם ביצתה אסורה. ואילו ביצה מופרית התרנגול הזכרי, שהוא כשר לאכילה, שותף ביצירת הביצה לכן גם הביצים מותרות באכילה (להלכה הוכרע שתרנגולת שהיא טריפה אין ביכולתה להטיל ביצים, מתוך כך משמע שאם הטילה ביצים אין היא טריפה ולכן התרנגולת והביצים שמטילה מותרות באכילה (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נז, עמוד ב – דף נח, עמוד א).
נוסח התלמוד כלשונו:
"אמר רב אחא בר יעקב: הלכה – טרפה יולדת ומשבחת. אמר אמימר: הני ביעי דטרפה
שיחלא קמא – אסירא, מכאן ואילך, הוה ליה זה וזה גורם – ומותר. איתיביה רב אשי לאמימר: ושוין בביצת טריפה שאסורה, מפני שגדלה באיסור! התם בדספנא מארעא. ולישני ליה בשיחלא קמא? אם כן גדלה, גמרה מיבעי ליה! אלא הא דתנן, ולד טרפה; ר' אליעזר אומר: לא יקרב לגבי מזבח, ור' יהושע אומר: יקרב במאי קא מיפלגי? בשנטרפה ולבסוף עיברה; ר' אליעזר סבר: זה וזה גורם – אסור, ורבי יהושע סבר: זה וזה גורם – מותר. אי הכי, אדמיפלגי לגבוה ליפלגו להדיוט! להודיעך כחו דר' יהושע, דאפילו לגבוה נמי שרי, וליפלגו להדיוט להודיעך כחו דרבי אליעזר דאפילו להדיוט נמי אסור! כח דהיתרא עדיף ליה. ומודים בביצת טרפה שאסורה – בדספנא מארעא, דחד גורם הוא. רב אחא סבר לה כרב אחא בר יעקב, ומתני לה לדאמימר כדאמרן; רבינא לא סבר לה כדרב אחא בר יעקב, ומתני לה לדאמימר בהאי לישנא, אמר אמימר: הני ביעי דספק טרפה, דשיחלא קמא – משהינן להו, אי הדרה וטענה – שריין, ואי לא – אסירן; איתיביה רב אשי לאמימר: ומודים בביצת טרפה שאסורה, מפני שגדלה באיסור! אמר ליה: התם בדשיחלא קמא, אם כן גדלה, גמרה מבעי ליה! תני: גמרה, אלא הא דתנן, ולד טרפה; ר' אליעזר אומר: לא יקרב לגבי מזבח, ר' יהושע אומר: יקרב, במאי קא מיפלגי? כשעיברה ולבסוף נטרפה, רבי אליעזר סבר: עובר ירך אמו הוא, ור' יהושע סבר: עובר לאו ירך אמו הוא. אי הכי אדמיפלגי לגבוה, ליפלגו להדיוט! להודיעך כחו דרבי יהושע, וליפלגו בהדיוט, להודיעך כחו דרבי אליעזר! כח דהיתירא עדיף ליה. ומודים ודאי בביצת טריפה שאסורה – בדשיחלא קמא, מאי טעמא – גופה היא. והלכתא: בזכר – כל שנים עשר חדש, בנקבה כל שאינה יולדת".