בפרשת שלח כבר בארנו שחופש החקירה והבדיקה בדבר אמיתות התורה אסור הוא בתכלית. בפרשה זו נבאר שכל עניין חופש הדת, שהוא מיסוד יסודותיה של הדמוקרטיה, לא רק שנאסר על פי התורה אלא כל מי שמבקש לו חופש כזה מתחייב בסקילה, כלומר דינו למיתה.

מן הפסוק שהבאנו לעיל מתבאר, כי די לו לאדם שיאמר לחבירו: "אני מצאתי את האושר בדרכי שלי. בוא איתי, נקטיר קטורת לאלת האהבה ותראה כיצד יבוא עליך מרגוע ממרוץ החיים, יחסיך עם הסובב אותך יהיו טובים יותר ואף פרנסתך תשתפר". הנה על פי התורה, מי שאומר כך הרי הוא חייב מיתה מיד (גם אם לא עשה שום דבר חוץ מן הדיבור)! וכמו שכתב הרמבם בהלכות עבודת כוכבים פרק חמישי הלכה א: "המסית אחד מישראל, בין איש בין אישה הרי זה נסקל אע"פ שלא עבד המסית ולא המוסת עבודת כוכבים אלא מפני שהורהו לעבוד וכו' ואין המסית צריך התראה וכו' עד שיסית בפני שנים כדי להורגו וכו' כיצד? וכו' והמוסת משיבו היאך נניח את אלהינו שבשמים ונלך ונעבוד את העצים והאבנים וכו' ואם אמר לו כך חובתנו וכך יפה לנו, העומדים שם ברחוק מביאים אותו לבית דין וסוקלים אותו".

וכדי שתדע מה היא הסקילה, נביא את המשנה בסנהדרין מה ע"א: "בית הסקילה היה גובה שתי קומות אחד מן העדים דוחפו על מותניו, נהפך על לבו, הופכו על מותניו [כשהוא מושכב פרקדן הוא מגונה יותר- רש"י] וכו' השני נוטל את האבן ונותנו [זורק] על לבו. אם מת בה, יצא [הסוקל, ידי חובת מעשה הסקילה]. ואם לאו רגימתו בכל ישראל [כל הנוכחים רוגמים אותו באבנים] שנאמר : "יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה".

מרסקים את גופו של אדם באבנים. וכל זה על מה? על אמונתו! על שום שהוא מאמין במשהו שונה. לכן, עפ"י ההלכה היהודית, עליו למות ביסורים.

וכאילו לא די בכך, אחרי שמת לוקחים את גוויתו ותולים אותה על עץ, כמבואר בדף מו ע"א: "כיצד תולין אותו? משקעין [נועצים] את הקורה בארץ , והעץ יוצא ממנה [כמין יתד-רש"י] ומקיף שתי ידיו [סומך לו זו אצל זו-רש"י] זו על גב זו ותולה אותו [בידו-רש"י]".

ואע"פ שדברים אלה קשה לנו לכותבם, וכי יד מי לא תרעד בכותבה כי אלה העונשים אשר בהלכה היהודית, בכל זאת חובה לכותבם. וזאת משום שאנשי "שלומי" ישראל עדיין מתפללים שלוש פעמים בכל יום: "השיבה שופטינו כבראשונה". וחשוב מאד כי נבין למה באמת הם מתפללים.

כך כתב הטור או"ח קיח: "[ברכה אחת עשרה בתפילת שמונה עשרה הנקראת תפילת לחש, והיא התפילה החשובה ביותר] השיבה שופטינו כבראשונה , ומה ראו לאומרה אחר קיבוץ גלויות? [ברכה עשירית "קבצנו יחד מארבע כנפות הארץ"] דכיון שיתקבצו הגלויות עושה דין ברשעים קודם שיבואו להתישב בירושלים". הנה כך ממש מתפללים יראי ה' שה"שופטים הראשונים" כלומר דיני התורה יוחזרו מהרה אל בתי המשפט, והרי אלה ממש הם דיני המיתה והסקילה לכל מי שחושב אחרת מן הרבנים. לשובם של חוקים אלה הם מיחלים ומקוים ומתפללים.

הנה בוא וראה מה שכתב בשו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן פב: "על אודות איסור ההליכה לבתי משפט הדנים לפי חוקי זרים ואפילו כשהשופטים הם יהודים וכי אדרבה האיסור עוד יותר חמור וכו' ועוד הדבר יותר מגונה שהמירו משפטי התורה על משפטי ההבל וכו' ואין דבר בעולם שיצא ח"ו ממסגרת התורה הכתובה והמסורה לנו מסיני וכו' כל מי שטעם טעם תורה מימיו הרי יודע שכל דברי התורה מתוקים מדבש ונופת צופים והוא סוד קיומינו בגלותינו הממושך [ועל זה נאמר אוי לו לאדם שאומר על המר מתוק והופך דינים אכזריים לנופת צופים] וכו' כי מהרה יבוא האדון אל ביתו והוא יסדר את שופטי ישראל האמיתיים כמו שאנו מתפללים בכל יום "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה" היינו שופטים רק על פי התורה. "והסר ממנו יגון ואנחה" המה השופטים במשפטי הנוצרים". ("משפטי הנוצרים" הם חוקי המדינות המתוקנות, חוקי חרות ושוויון).

ועוד יותר מזה. דע לך כי לא די שמאמיני התורה והמצווה מתפללים כל יום ששופטי התורה יחזרו, כלומר שבמקום בתי המשפט של מדינת ישראל תהיה סנהדרין שתהיה לה הסמכות המלאה לסקול, להרוג ולתלות. כאילו לא די בכך הרי יש אף היום היתרי הריגה עפ"י ההלכה וגם כשאין סנהדרין! כמבואר בגמרא סנהדרין מו ע"א: "תניא ר"א בן יעקב אומר שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יוונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו".

בגלל רכיבה על סוס בשבת "שופטינו בראשונה (ובאחרונה)" יסקלו אדם למוות, ואף כתב השו"ע בחושן משפט סימן ב סעיף א: "כל בית דין אפילו אינם סמוכים בא"י, אם רואים שהעם פרוצים בעבירות ושהוא צורך שעה היו דנין בין מיתה בין ממון בין כל דיני עונש ואפילו אין בדבר עדות גמורה וכו' וכן נוהגין בכל מקום שטובי העיר בעירן כב"ד הגדול, מכין ועונשין והפקרן הפקר כפי המנהג".

וכך כתב הרמ"א בשלחן ערוך, חושן משפט תכה א: "כל חייבי מיתות ב"ד בזמן הזה אין בידינו להלקותן או להגלותן או להרגן או לחבטן אלא מנדין אותן ומבדילים אותן מן הקהל וכל זה מצד הדין אבל אם רואים בית דין שהוא צורך שעה ומגדר מילתא יכולים לענוש במה שירצו כמו שנתבאר לעיל ס' ב, ודוקא בדיני נפשות הצריכים בבית דין, אבל הנהרגים בלא ב"ד נידונים גם עתה [כלומר דין הבועל ארמית שקנאים פוגעים בו וכן המומרים והאפיקורסים שמותר להורגם בלא ב"ד, כמו שבארנו בפרשת בלק]".

דבר נוסף שצריך אתה לדעת הוא שמלבד זה שחוקי התורה אכזריים הם הרי אם חלילה תתגשמנה תפילותיהם של מאמיני התורה "השיבה שופטינו כבראשונה" יהפכו רוב אזרחי המדינה לנחותים ומופלים. לאחר שינצלו אנשי ההלכה את חוקי הדמוקרטיה וישתמשו בחופש הביטוי וההטפה ויעלו לשלטון ויבטלו בתי המשפט האזרחיים, לא רק שכל הנשים (חצי מן העם) תהיו מיד לפסולות לחלוטין לתת עדות אלא כל מי שלא יקפידו על שמירת מצוות יהיו גם הם פסולים לעדות. וכמו שכתב השו"ע חושן משפט לד סעיף א-ב: "רשע פסול לעדות וכו' איזה רשע, כל שעבר עבירה שחייבים עליה מלקות ואין צריך לומר אם חייבים עליה מיתת ב"ד לא שנא עבר לתיאבון לא שנא אם עבר להכעיס".

היום, שיראי האלוהים כפופים לחוק המדינה רק קונסים בכסף את פותחי החנויות בשבת, אך כשידם תהיה בשלטון בתי הדין יהרגו את "מחללי" השבת ללא היסוס לפי "צורך השעה" כמו שאמר הרמ"א לעיל. ומי קובע את "צורך השעה"? הרבנים עצמם, כמובן.

העולה מכל דברינו שבמקרה ששומר תורה ומצוות ירצה להתנקם באדם שאינו ירא אלהים די לו להעיד ש"החילוני נסע בשבת", או רכב על סוס בשבת, או הרג פשפש בשבת (אבל להרוג כינה מותר… וראה קונטרס מס. 1). בכל מקרה הרי עדות המואשם ועדות חבריו שאינם שומרי תורה ומצוות פסולה ואינה מתקבלת בב"ד ורק עדות שומר המצוות תישמע. לא שמר שבת? יזרקוהו לבור ויסקלוהו למוות.

כך יהיה אם יעלו חלילה אלה לשלטון וידם תהיה תקפה.

ואם יגיעו לשלטון, מה יעשו באזרחי הארץ אשר אינם יהודים? גורלם מר יהיה. מלבד שהם מלכתחילה מוגדרים בהלכה כנחותים (הלכה מיוחדת קובעת שאסור להחזיר אבידה ללא-יהודי!) הרי גם מעט הדברים שבהם אנו מחוייבים להם "משום דרכי שלום" יפסיקו לאלתר. כמו שכתב הרמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק י הלכה ו: "אין כל הדברים האלו [של ותרנות, פייסנות והתנהגות הגונה ללא-יהודים] אמורים אלא בזמן שגלו ישראל לבין העכו"ם או שיד העכו"ם תקיפה על ישראל, אבל בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח לעובדי כוכבים ביננו, ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח".

אמנם כן, אם סנהדרין תשלוט בנו במקום השלטון הדמוקרטי יהיו הרוב המוחלט של תושבי המדינה חסרי זכויות ושוויון, נתונים לגחמות הרבנים, לאפליה ולסכנת מוות.

דבר דעת אמת