חכמים קדמונים עשו הבחנה בין ערים שהיו מוקפות חומה מתקופת יהושע בן נון לבין שאר ערים שאינן מוקפות חומה; הראשונות חוגגות את יום פורים בחמישה עשר באדר והאחרונות בארבע עשר באדר. אחד החכמים, חזקיה שמו, היה חוגג את יום פורים וקורא את המגילה בטבריה יומיים; בארבעה עשר באדר ובחמישה עשר בו. ומדוע חגג יומיים למרות שהדרישה לחגוג יום פורים אחד בלבד? תשובה: החכם חזקיה לא ידע האם טבריה נידונה כעיר המוקפת חומה מתקופת יהושע בן נון ויום פורים שלה בחמישה עשר באדר או שמא היא עיר שאינה מוקפת חומה ויום פורים שלה בארבעה עשר באדר. מחמת הספק חגג יומיים; בארבעה עשר ובחמישה עשר באדר. שאלו התלמידים: מדוע החכם חזקיה הטיל ספק בכך? הכתובים בספר יהושע מורים שטבריה הוקפה חומה, כי כך כתוב: "וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת" ומקובל בידי החכמים שהמקום "רקת" המצויין בכתובים הוא טבריה. משמע' טבריה עיר בצורה ומוקפת חומה מימות יהושע בן נון. תשובה: החכם חזקיה הסתפק אם לדון את טבריה כעיר המוקפת חומה משום שצידה המזרחי מוקף במי הכנרת ולא בחומה. ומה הם צדדי הספק של חזקיה? סיבת ההבדל בין מוקפת חומה ללא מוקפת! מצד אחד ניתן לפרש שההבחנה בניהם שהחומה מסתירה את העיר ושאינה מוקפת חומה היא גלויה לכל. אם כך, היות וטבריה גלויה בצד אחד נדון אותה כעיר שאינה מוקפת. מצד אחר, ניתן לפרש שההבחנה ביניהם בגלל שמוקפת החומה מוגנת מאויבים ואינה מוקפת אינה מוגנת והיות וטבריה מוקפת חומה ומים הרי שהיא מוגנת לכן תידון כעיר שמוקפת חומה (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ה, עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"גופא, חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר, מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא. ומי מספקא ליה מלתא דטבריא? והכתיב (יהושע י"ט) וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת, וקיימא לן רקת זו טבריא! – היינו טעמא דמספקא ליה: משום דחד גיסא שורא דימא הות. אי הכי אמאי מספקא ליה? ודאי לאו חומה היא! דתניא: (ויקרא כ"ה) אשר לו חמה – ולא שור איגר, סביב פרט לטבריא שימה חומתה. – לענין בתי ערי חומה לא מספקא ליה, כי קא מספקא ליה – לענין מקרא מגילה: מאי פרזים ומאי מוקפין דכתיבי גבי מקרא מגילה, משום דהני מיגלו והני לא מיגלו, והא נמי מיגליא, או דלמא: משום דהני מיגנו והני לא מיגנו, והא נמי מיגניא. משום הכי מספקא ליה".