בעל שאינו מתגורר עם אשתו בבית מסיבה כלשהי ועדיין הם נישואים צריך להמשיך לספק עבורה את חובותיו כלפיה: מזונות וסקס. הבעל, הגר מחוץ לבית ,צריך לספק לאשתו כסף ולהיות עמה לפחות פעם בשבוע בליל שבת, ובלשון חכמים קדמונים: "נותן לה מעה כסף לצורכה ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת". שאלו התלמידים: מה כוונת חכמים קדמונים באומרם: "אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת"? אחד התלמידים, רב נחמן שמו, הסביר שהכוונה פשוטה כמשמעה – לאכול עמה מליל שבת לליל שבת. תלמיד אחר, רב אשי שמו, פירש את המילה "אוכלת" – לקיים עמה יחסי מין מליל שבת לליל שבת. שאלו התלמידים: מה מקור הפרשנות סקס למילה אוכלת? מהפסוק במשלי: "דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן" (משלי, ל; 20) שפירושו: אישה נואפת מקיימת יחסי מין, מנקה את עצמה וטוענת שלא נאפה. משמע לשון אוכלת במקרא פירושו סקס. המשיכו התלמידים לשאול: הרי לדעת חכם קדמון, רבן שמעון בן גמליאל שמו, הבעל, מלבד ליל שבת, צריך "לאכול" עמה גם ביום שבת. ואם כוונת החכם הקדמון באומרו "ואוכלת עמו" לסקס, הרי אסור לקיים יחסי מין ביום ובאור שמא יראה דבר מגונה באשתו וימאס בה. תשובה: בבית אפל וחשוך מותר גם ביום. (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דך סד, עמוד ב- דף סה, עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"מתני'. המשרה את אשתו על ידי שליש – לא יפחות לה משני קבין חטין או מארבעה קבין שעורין. אמר רבי יוסי: לא פסק לה שעורין אלא ר' ישמעאל, שהיה סמוך לאדום. ונותן לה חצי קב קיטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרות או מנה דבילה, ואם אין לו – פוסק לעומתן פירות ממקום אחר; ונותן לה מטה מפץ ומחצלת, ונותן לה כפה לראשה וחגור למתניה, ומנעלים ממועד למועד, וכלים של חמשים זוז משנה לשנה. ואין נותנין לה לא חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים, אלא נותן לה כלים של חמשים זוז בימות הגשמים, והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה, והשחקים שלה. נותן לה מעה כסף לצורכה. ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת…. גמ'- נותן לה מעה כסף וכו'. מאי אוכלת? רב נחמן אמר: אוכלת ממש, רב אשי אמר: תשמיש. תנן: אוכלת עמו לילי שבת; בשלמא למ"ד אכילה, היינו דקתני אוכלת, אלא למאן דאמר תשמיש, מאי אוכלת? לישנא מעליא כדכתיב: (משלי ל') אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און. מיתיבי, רשב"ג אומר: אוכלת בלילי שבת ושבת; בשלמא למ"ד אכילה, היינו דקתני ושבת, אלא למאן דאמר תשמיש, תשמיש בשבת מי איכא? והאמר רב הונא: ישראל קדושים הן, ואין משמשין מטותיהן ביום! האמר רבא: בבית אפל מותר".