בעל כוורת דבורים המוכר לחברו דבורים, שיוולדו בשנה הקרובה, המכירה חלה על שלושה מחזורי לידות דבורים ולאחר מכן יכול המוכר להשתמש בכוורת הדבורים לעשיית הדבש. והיות והדבורים העוסקים "בפריה ורבייה" אינם מייצרים דבש, המוכר "מסרסם".
שאלו התלמידים: כיצד הכוורן מסרס את הדבורים? תשובה: מאכילם חרדל. הוסיף לבאר אחד התלמידים, מתוך שהדבורים אוכלים חרדל, שטעמו טעם מר, הם נזקקים לאכול דבש מתוק. לאחר שאוכלים דבש הם מרגישים שבעים ומתבטלים מתאוותם המינית ואינם עוסקים בפרייה ורבייה, אלא הולכים לייצר דבש. לדעת תלמיד אחר, רבי יוחנן שמו, הוראת חכמים קדמונים "לסרסן" פירושו לסירוגין ולא מלשון סירוס הזכרים. וכוונת המשנה כך: המוכר דבורים לחברו המכירה חלה על מחזורי לידה לסירוגין; הקונה לוקח מחזור לידה והמוכר לוקח לעצמו מחזור לידה. כלומר, הקונה לוקח את מחזור לידת הדבורים : ראשון, שלישי וחמישי והמוכר משאיר אצלו את מחזורי הלידה; שני, רביעי ושישי. לדעת חכמים קדמונים, נוטל הקונה תחילה שלושה מחזורי לידה רצופים ולאחר מכן נוטל לסירוגין. (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף פ עמוד א).
נוסח התלמוד כלשונו:
"פירות כוורת – נוטל ג' נחילין ומסרס. במה מסרסן? אמר רב יהודה אמר שמואל: בחרדל. אמרי במערבא משמיה דר' יוסי בר חנינא: לא חרדל מסרסן, אלא מתוך שפיהן חד, חוזרות ואוכלות את דובשנן. ר' יוחנן אמר: נוטל שלשה נחילין בסירוס. במתניתא תנא: נוטל ג' נחילין בזה אחר זה, מכאן ואילך – נוטל אחת ומניח אחת".