דרכם של חכמים לדרוש שמות תנ"כיים ולקשר בין השם לארועים ההסטוריים של הדמות. כך למשל דרשו את הכתוב המתאר את גלית: "וְהִנֵּה אִישׁ הַבֵּנַיִם עוֹלֶה גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי שְׁמוֹ מִגַּת ממערות פְּלִשְׁתִּים" (שמואל א, יז; 2). גָּלְיָת – שעמד גלוי פנים (בחוצפה) מול אלוהים.
שאלו התלמידים: מה פירוש המילים "אִישׁ הַבֵּנַיִם"? חכם אחד דרש: שמבונה (מתוקן ונקי) מכל מום וכיעור. חכם אחר דרש: שהיה בינוני בין אחיו, וחכם אחר דרש: שהיה בן מתוך גברים רבים שבאו על אמו בלילה אחד ולא ידוע זרעו של מי הפרה אותה. את המילים "שְׁמוֹ מִגַּת" דרש חכם אחד, רב יוסף שמו, גברים רבים באו על אמו והיו דשים אותה כפי שדשים ענבים בבית הגת. עוד שאלו התלמידים: מדוע הכתוב "ממערות" נקרא "מִמַּעַרְכוֹת" (כתובים רבים בתנ"ך נקראים אחרת ממה שכתובים ובלשון חכמים: "קרי וכתיב"). תשובה: שגברים רבים הערו (קימו יחסי מין) באמו של גלית. עוד שאלו התלמידים: מדוע ערפה המוזכרת במגילת רות נקראה הרפה? כתוב אחד קראהעָרְפָּה: "וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת" (רות, א; 4). וכתוב אחר קראה הָרָפָה: "אֶת אַרְבַּעַת אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְהָרָפָה בְּגַת" (שמואל ב, כא; 22) [חז"ל קבעו ששתי דמויות תנ"כיות אלה אחת הן]. תשובה: חכם אחד סבר ששמה האמיתיהָרָפָה ומדוע הכתוב המיר שמה לעָרְפָּה? משום שגברים רבים קיימו אתה יחסי מין בתנוחה כשעורפה מול פני הגבר ובלשון החכם: " שהכל עורפין אותה מאחריה". חכם אחר סבר ששמה האמיתי הוא עָרְפָּה ומדוע המיר הכתוב את שמה לְהָרָפָה? משום שגברים רבים קיימו אתה יחסי מין כמנהג דישת חיטים שהופכם לכתושים ונקראים "הריפות" ובלשון החכם: " שהכל דשין אותה כהריפות" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מב, עמוד ב).
נוסח התלמוד כלשונו:
"גלית – אמר רבי יוחנן: שעמד בגילוי פנים לפני הקב"ה, שנאמר: (שמואל א' יז) ברו לכם איש וירד אלי, ואין איש אלא הקב"ה, שנא': (שמות טו) ה' איש מלחמה, אמר הקב"ה: הריני מפילו על יד בן איש, שנא': (שמואל א' יז) ודוד בן איש אפרתי הזה… מאי בינים? אמר רב: שמבונה מכל מום; ושמואל אמר: בינוני שבאחיו; דבי רבי שילא אמר: שהוא עשוי כבנין; רבי יוחנן אמר: בר מאה פפי וחדא נאנאי. וגלית שמו מגת – תני רב יוסף: שהכל דשין את אמו כגת. כתיב מערות, וקרינן מערכות – תני רב יוסף: שהכל הערו באמו. כתיב (שמואל ב' כא) הרפה, וכתיב ערפה – רב ושמואל, חד אמר: הרפה שמה, ולמה נקרא שמה ערפה? שהכל עורפין אותה מאחריה; וחד אמר: ערפה שמה, ולמה נקרא שמה הרפה? שהכל דשין אותה כהריפות".