בחג הסוכות מתבקש היהודי לשמוח עם פרי עץ הדר כי כך כתוב: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר…וּשְׂמַחְתֶּם … שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא, כג; 40). מהו אותו פרי עץ הדר? קבעו חכמים שהוא אתרוג! ומניין שכוונת הכתוב באומרו: "פרי עץ הדר" לאתרוג? דרשו חכמים את הכתוב "פרי עץ" – משמע, זהו סוג אילן שטעם גזעו ופריו דומה ושווה. ועץ אתרוג אכן פריו וגזעו טעמם שווה. שואלים התלמידים: ואולי כוונת הכתוב לפלפל? הרי גם הוא סוג עץ שטעם גזעו ופריו דומה ושווה. תשובה: היות ופרי הפלפל קטן הוא ובאחיזתו ובלקיחתו הוא יסתתר בידו ולא יראה, לכן סביר הוא שכוונת הכתוב לאתרוג שהוא פרי גדול וניכר. רבי יהודה הנשיא דורש אחרת; המילה הדר ניתנת להמרה ובמקום לקוראה הדר יש לקוראה הדיר, מלשון דיר כבשים. וכשם שבדיר יש כבשים וטלאים גדולים וקטנים, שלמים ובעלי מומים, כך גם פרי ההדר הנדרש צריך להיות שגדלים עליו פרות גדולים וקטנים, שלמים ובעלי מומים ועץ האתרוג עונה על דרישה זו. שאלו התלמידים: והלא עצים רבים גדילים עליהם פרות גדולים וקטנים שלמים ובעלי מומים, אם כך מדוע נקבע דווקא אתרוג? תשובה: כוונת רבי יהודה הנשיא בדרשתו כך: כשם שבדיר יש טלאים קטנים שנולדים בזמן שהבוגרים עדיין קיימים, כך נדרש עץ שפרותיו הגדולים עדיין קיימים על העץ בזמן שגדלים וחונטים חדשים. ודרישה זו מקיים עץ אתרוג. חכם אחר, ר' אבהו שמו, דרש אחרת: את המילה "הדר" מלשון מהודר הוא המיר ללשון דר וגר. ופרי האתרוג דר כלומר, גדל באילן ואינו נושר במשך זמן רב יותר משנה שלמה. חכם אחר, בן עזאי שמו, דרש אחרת: את המילה "הדר" המיר למילה "אידור" ואידור ביוונית פירושו מים. ואתרוג דרכו לגדול בהשקיה מרובה של מים. (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף לה, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"תנו רבנן: (ויקרא כג) פרי עץ הדר – עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה אתרוג. – ואימא פלפלין? כדתניא, היה רבי מאיר אומר: ממשמע שנאמר (ויקרא יט) ונטעתם כל עץ איני יודע שהוא עץ מאכל? מה תלמוד לומר עץ מאכל – עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה פלפלין. ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה. ואין ארץ ישראל חסרה כלום, שנאמר (דברים ח) לא תחסר כל בה! – התם משום דלא אפשר. היכי נעביד? ננקוט חדא – לא מינכרא לקיחתה, ננקוט תרי או תלתא – אחד אמר רחמנא, ולא שנים ושלשה פירות, הלכך לא אפשר. רבי אומר: אל תקרי הדר אלא הדיר, מה דיר זה – יש בו גדולים וקטנים, תמימים ובעלי מומין, הכי נמי – יש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין. – אטו שאר פירות לית בהו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין? – אלא הכי קאמר: עד שבאין קטנים עדיין גדולים קיימים. רבי אבהו אמר: אל תקרי הדר אלא הדר – דבר שדר באילנו משנה לשנה. בן עזאי אומר: אל תקרי הדר אלא אידור, שכן בלשון יווני קורין למים אידור ואיזו היא שגדל על כל מים – הוי אומר זה אתרוג".