התלמוד הוא הטקסט הקנוני – הלכתי המחייב של הדת היהודית (ולא התנ"ך), ממנו מסיקים הלכות, תקנות והשקפות עולם. למעשה חייו הראלים של האדם הדתי בימינו יונקים ומושפעים מהתלמוד. לכן, במדור זה הבאנו בפני הקוראים את דרכי הלימוד, הפרשנות, והפלפול המוזרים והמשונים, חסרי העקביות והסבירות. למעשה "פרשנות" חכמי התלמוד את המקרא והמשנה אינה אלא דעתם של חז"ל שאנסו , שיבשו והגיהו את הכתוב כרצונם. |
מסכת ברכות
על ידיעת החכמים בעינייני החלומות ופתרונן
חז"ל המציאו פרשנויות לחלום ללא סדר ובהירות פעמים יש לחלום מסר ופעמים הוא הבל יש חלום מאלוהים ויש שהוא מהשטן.
דברה תורה כלשון בני אדם
יחס חז"ל למקרא דו משמעי פעמים הוא מדבר בלשון בני אדם ופעמים בלשון נסתר ומדוייק הכל על פי גחמת חכמים.
מסכת שבת
מהו אתרוג, מהו הדס
האתרוג הנהוג בימינו אינו פרי עץ הדר שבתורה. ההדס הנהוג בימינו אינו /עץ עבות/ שבתורה.
האמוראים נוהגים במשנה כבתוך שלהם
חכמי התלמוד מוסיפים , גורעים ומשמיטים מילים מהמשנה כדי להגיע למסקנתם הרצוייה להם מראש.
לא מפי המשנה אנו חיים
חכמי התלמוד כפרשני המשנה סרסו ושבשו את משמעותה של המשנה בדיוק כפי שנהגו במקרא.
מסכת עירובין
שיחתן של חכמים אינן אלא דברי ניאופים
תאורי חז"ל ושפתם מגלה מיניות הגובלת כמעט בסטייה – על איילה "הסקסית" וויברטור מן המקרא.
מקרא ותלמוד – מה מציאות ומה משל
דרך הפרשנות האליגורית אינה עקבית עד שהקורא אינו יכול לדעת מתי הוא משל ומתי אינו.
דיו של ספר תורה הלכה למשה מסיני?
השתלשלות הפקת הדיו וכיצד החלטות חכמים בתקופות מאוחרות נהפכות בדיעבד /להלכה למשה מסיני/.
לימוד מוזר: אמוראים וטעמי ההלכות במשנה
חכמי התלמוד מנמקים בצורה משונה את טעמי ההלכות, בונים השערות וסותרים אותם.