כהן העובד בבית המקדש צריך ללבוש בגדים מיוחדים כחלק מטקס הכפרה ועבודת הקורבנות. כי כך כתוב: "וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ" (ויקרא פרק ו; 3). מן המילים עַל בְּשָׂרוֹ למדו חכמים, שצריך להקפיד שלא תהייה חציצה בין בשרו לבגדים – אסור שיהיה על בשרו בוץ דבוק החוצץ בין הבגד לגופו. שאל אחד החכמים, רבא שמו: מה הדין ברוח אוויר שנכנסה בין בגדו לבשרו – האם ייחשב כחציצה או לא? ומה הם צדדי הספק? מצד אחד ניתן להבין שדרישת התורה "עַל בְּשָׂרוֹ" היא שהבגד יהיה צמוד ממש ונוגע בבשרו, וכשיש אוויר הרי הוא מפריד בין הבגד לבְּשָׂרוֹ. מצד אחר, אפשר שאין דרישת התורה "עַל בְּשָׂרוֹ" דרישה דווקנית, אלא רק שלא תהייה חציצה של ממש. ספק נוסף העלה חכם זה: מה הדין באוויר בית השחי, הרי דרכם של בגדים שאין הם צמודים ממש לבית השחי, האם התורה דורשת שאף במקום זה יהיה הבגד דחוק וצמוד לבשר בית השחי? ומה הדין בכינה שנכנסה מתחת לבגדו? (עוד ספקות רבות היו לחכמי התלמוד בנושא זה שלא הוכרעו. תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף יט, עמוד א ).

נוסח התלמוד כלשונו:

"בעי רבא: נכנסה לו רוח בבגדו, מהו? על בשרו בעינן והא ליכא, או דלמא דרך לבישה בכך? כינה מהו שתחוץ? מתה לא תבעי לך דודאי חייצא, חיה מאי? מי אמרינן: כיון דאתא ואזלא רביתא היא ולא חייצא, או דלמא כיון דקפיד עלה חייצא? עפר מהו שיחוץ? עפר ודאי חייץ! אלא אבק עפר מהו? בית השחי מהו שיחוץ? על בשרו בעינן והא ליכא, או דלמא דרך לבישה בכך? הכניס ידו לתוך חיקו, מהו? גופו מי חייץ או לא? נימא מהו שתחוץ? נימא ודאי חייצא! אלא נימא מדולדלת, מהו? בעי מר בר רב אשי: יצא שערו בבגדו, מהו? שערו כגופו דמי או לאו כגופו דמי?"