הנביא עמוס מתאר את שאננות הציבור הישראלי ואת רדיפתם אחר תענוגות בין היתר מתארם כך: "הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם" (עמוס, ו; 4). החכם, רבי יוסי ברבי חנינא שמו, מפרש את המילה סרוחים מלשון מסריח וכך פירש את הפסוק: מלמד שהיו משתינים בחדר השינה. שאל החכם, רבי אבהו שמו, וכי בגלל התנהגות נלוזה כזו מענישים עונש חמור כל כך, לצאת בראש הגולים? כפי שאמר עמוס הנביא: "לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים" (עמוס, ו; 7). מתוך שאלה זו החכם דלעיל ביאר את דברי עמוס אחרת: הציבור הישראלי בדורו של עמוס נהג לשתות יין בחבורת נשים וגברים, לסעוד יחדיו ולהחליף נשים. וכך מסריחים מיטותיהם בשכבת זרע שאינה שלהם. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף סב, עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"השכבים על מטות שן וסרחים על ערשתם – אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד שהיו משתינין מים בפני מטותיהן ערומים. מגדף בה רבי אבהו: אי הכי, היינו דכתיב +עמוס ו+ לכן עתה יגלו בראש גלים? משום דמשתינין מים בפני מטותיהם ערומים יגלו בראש גולים? – אלא אמר רבי אבהו: אלו בני אדם שהיו אוכלים ושותים זה עם זה, ודובקין מטותיהן זו בזו, ומחליפין נשותיהן זה עם זה, ומסריחין ערסותם בשכבת זרע שאינו שלהן".