קבעו חכמים קדמונים (תנאים) שאסור לכהן לשאת אילונית – אישה שלא יכולה ללדת ולה תכונות של זכר [אילונית הוא מלשון אייל המסמל את הזכריות כלומר אישה עם סימני זכר; אין לה שדיים כשל אישה נורמלית, החדירה לוגינה קשה מאוד לכן קשה לה לקיים יחסי מין, בשר איבר מינה אינו בולט כשאר הנשים, קולה עבה שאין ניתן להבחין אם קול גבר הוא או קול אישה (יבמות פ ע"ב). מציאות האילונית אינה ברורה ונראה שאין ניתן למצוא אילונית כפי שמוגדרת בתלמוד וכל הדיונים לגביה הם פיקציה הלכתית].

מדוע אסור לכוהן לשאת אילונית? אחד החכמים קבע שהאיסור לכוהן לשאת אישה אילונית משום שהיא זונה האמורה בתורה והרי כוהן אסור לשאת זונה על-פי חוקי התורה כי כך כתוב: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים… אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ". ומניין לחכם זה שאילונית היא זונה? תשובה: נאמר בנביא: "הִזְנוּ וְלֹא יִפְרֹצוּ" (הושע, ד; 10) משמע זנות היא סקס שאינה לשם הבאת ילדים – וְלֹא יִפְרֹצוּ; לא יפרצו ויביאו ילדים. ואילונית אינה יכולה ללדת לכן נחשבת זונה. ובלשון חכמים: "כל ביאה שאין בה פירצה – אינה אלא בעילת זנות". אחד מחכמים קדמונים, רבי אליעזר שמו, קבע שכוהן לא ישא קטנה. אחד מהתלמידים הסביר את טעמו של חכם זה; היות וקטנה עדיין בגיל שלא הוברר אם תהיה אילונית או לא [אילונית נקבעת סופית בגיל עשרים אם לא צמחו לה שערות ושדיים] יש חשש שתתגלה כאילונית ונמצא הכוהן נושא זונה. שאלו התלמידים; הרי החכם רבי אליעזר לא סובר שאילונית מוגדרת זונה.
מסקנה זו נלמדת מתוך מחלוקת החכמים מהי הזונה האמורה בתורה – לדעת רבי עקיבא זונה היא המופקרת המפקירה גופה לרבים. לדעת חכם אחר זונה היא אישה שנבעלה לגבר שאסור להם לקיים יחסי מין. לדעת חכם אחר, גיורת היא זונה. ולדעת רבי אליעזר בעילה שאינה לשם נישואים היא זנות ובלשונו: " פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות – עשאה זונה" משמע, לדעת רבי אליעזר אילונית אינה זונה? הסביר אחד התלמידים את קביעת רבי אליעזר שכוהן לא ישא קטנה כך: רבי אליעזר התכוון שכוהן גדול לא ישא קטנה, הסיבה משום שקניין הנישואים חל לאחר שתגדל ואז היא לא בתולה, ועל – פי חוקי התורה כוהן גדול צריך לשאת בתולה. הגיב אחד התלמידים, רבא שמו, שנימוק זה הוא סתמי וחסר טעם המתיש אדם בר דעת הרי כוהן גדול יכול לשאת קטנה על-ידי אביה והנישואים תקפים וחלים מיד. הסבר אחר ניתן לקביעת רבי אליעזר שכוהן לא ישא קטנה; היות והיא ילדה קטנה חסרת דעת יש סבירות שתנאף עם אחרים ותזנה כאשת איש. שאלו התלמידים, אם כך גם גבר ישראל שאינו כוהן לא ישא קטנה שמא תנאף? תשובה: קטנה שנאפה והתפתתה נידונת כאונס, והיות ואשת כוהן שנאנסה צריכה להתגרש ממנו לכן לא ישא קטנה ואילו ישראל שאינו כוהן שאשתו נאנסה הם מותרים להמשיך בנישואיהם לכן מותר לו לשאת קטנה. לדעת תלמיד אחר, רב פפא שמו, טעמו של רבי אליעזר שכוהן גדול לא ישא קטנה מתוך פרשנות חוקי התורה שבה נכתב: "כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה" (ויקרא פרק כא; 14) מתוך שנאמר אִשָּׁה משמע אסור לכוהן גדול לשאת קטנה. (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף סא, עמוד א – דף סא, עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"מתני'. כהן הדיוט לא ישא אילונית – אלא א"כ יש לו אשה ובנים; רבי יהודה אומר: אע"פ שיש לו אשה ובנים לא ישא אילונית, שהיא זונה האמורה בתורה: וחכמים אומרים: אין זונה אלא גיורת, ומשוחררת, ושנבעלה בעילת זנות.
גמ'. א"ל ריש גלותא לרב הונא: מ"ט? משום פריה ורביה, אפריה ורביה כהנים הוא דמפקדי, וישראל לא מפקדי? אמר ליה: משום דקא בעי למיתני סיפא, רבי יהודה אומר: אע"פ שיש לו אשה ויש לו בנים לא ישא אילונית, שהיא זונה האמורה בתורה, דאזונה כהנים הוא דמפקדי וישראל לא מפקדי, משום הכי קתני כהן. אמר רב הונא: מאי טעמא דר' יהודה? דכתיב: )הושע ד') אכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרוצו, כל ביאה שאין בה פירצה – אינה אלא בעילת זנות. תניא, רבי אליעזר אומר: כהן לא ישא את הקטנה. אמר ליה רב חסדא לרבה: פוק עיין בה, דלאורתא בעי לה רב הונא מינך. נפק עיין בה, רבי אליעזר סבר לה כרבי מאיר וסבר לה כרבי יהודה, סבר לה כרבי מאיר, דחייש למיעוטא; וסבר לה כרבי יהודה, דאמר: אילונית זונה הויא. וכרבי מאיר מי סבר לה? והתניא: קטן וקטנה לא חולצין ולא מיבמין, דברי רבי מאיר; אמרו לו לרבי מאיר: יפה אמרת שאין חולצין, (דברים כ"ה) איש כתיב בפרשה, ומקשינן אשה לאיש, אלא מאי טעמא אין מיבמין? [א"ל:] קטן – שמא ימצא סריס, קטנה – שמא תמצא אילונית, ונמצאו פוגעין בערוה; ותניא: קטנה מתייבמת ואינה חולצת, דברי רבי אליעזר! וכרבי יהודה מי סבר לה? והתניא: זונה – זונה כשמה, דברי רבי אליעזר; רבי עקיבא אומר: זונה – זו מופקרת; רבי מתיא בן חרש אומר: אפי' הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך – עשאה זונה; רבי יהודה אומר: זונה – זו אילונית; וחכמים אומרים: אין זונה – אלא גיורת, ומשוחררת, ושנבעלה בעילת זנות; ר' אליעזר אומר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות – עשאה זונה! אלא אמר רב אדא בר אהבה: הכא בכ"ג עסקינן, לאימת קני לה? לכי גדלה, בעולה היא. אמר רבא: מכלי לב! אי דקדשה אבוה, מההיא שעתא הוא דקני לה! ואי דקדשה נפשה, הא רבי אליעזר היא ולא רבנן! אלא אמר רבא: לעולם בכהן הדיוט, וחיישינן שמא תתפתה עליו. א"ה, ישראל נמי! פתויי קטנה אונס הוא, ואונס בישראל מישרא שרי. רב פפא אמר: בכ"ג, והאי תנא הוא; דתניא: (ויקרא כ"א) בתולה – יכול קטנה? ת"ל: אשה, אי אשה, יכול בוגרת? ת"ל: בתולה, הא כיצד? יצתה מכלל קטנות ולכלל בגרות לא באתה. רב נחמן בר יצחק אמר: האי תנא הוא; דתניא: בתולה – אין בתולה אלא נערה, וכן הוא אומר: (בראשית כ"ד) והנערה טובת מראה מאד בתולה. ר' אלעזר אומר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות – עשאה זונה. אמר רב עמרם: אין הלכה כרבי אלעזר".