אישה שנמצאת במחזור נחשבת לטמאה (נידה) ואסורה במגע מיני עם בעלה.
שאלו התלמידים: מה הדין אם האישה הכניסה לנרתיקה שפופרת גלילית, כך שדם הווסת יזלוג דרך השפופרת ולא יתחכך בדופני נרתיקה. ומה הם צדדי הספק? בפרשנות הכתוב בתורה: "וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ" (ויקרא, פרק טו ; 19). דרכם של חכמים לדרוש פסוקים ועל-פיהם לקבוע הלכות פסוקות, פעמים שהם מרחיבים את משמעות הפסוק ופעמים שהם מפרשים באופן דווקני. וזהו בדיוק צדדי הספק. האם לפרש את הכתוב "בבשרה " באופן דווקני, כלומר שדם הווסת יגע בבשר הנרתיק, או שמא לא הקפידה על כך התורה. חכמי התלמוד הכריעו ופירשו את הפסוק העוסק בנידה באופן דווקני. את המילה "בבשרה " פירשו פשוטו כמשמעו: דווקא כשהדם היוצא מרחם האישה נוגע ממש בבשר נרתיקה, אך אם הכניסה שפופרת, המהווה חציצה בין הדם לדופן הנרתיק, הרי שהיא טהורה לבעלה. (תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כא, עמוד ב)

נוסח התלמוד כלשונו:

"בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא: הרואה דם בשפופרת מהו? (ויקרא ט"ו) בבשרה אמר רחמנא ולא בשפופרת או דלמא – האי בבשרה מיבעי ליה – שמטמאה מבפנים כבחוץ? אמר ליה: בבשרה אמר רחמנא ולא בשפופרת; דאי בבשרה מבעי ליה שמטמאה מבפנים כבחוץ – א"כ נימא קרא (בבשר), מאי בבשרה – שמע מינה תרתי"