כוהן גדול רשאי לשאת אישה בתולה בלבד, כי כך כתוב: "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל …וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח" (ויקרא פרק כא; 13). הכתוב מפרט ואומר: "אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה" (שם, 14). חכמים קדמונים (תנאים) חלוקים היו בהגדרת "בתולה" לנשואי הכהן הגדול: לדעת אחד החכמים, אם הייתה בוגרת (מעל גיל שתים עשרה וחצי) אינה נחשבת בתולה לגמרי משום שנערה בוגרת בתוליה מתמעטים מאליהם. ואם נבעלה אנאלית, בלשון חכמים: "שלא כדרכה", ועדיין בתוליה קיימים מותרת להינשא לכוהן גדול. לדעת חכם אחר ההפך; בוגרת, אף שהתמעטו בתוליה, מותרת להינשא לכוהן גדול, משום שעדיין מקצת מקרום בתוליה קיימים, אך אם נבעלה אנאלית (שלא כדרכה) אסורה להינשא לכוהן גדול. התלמידים הסבירו את מחלוקת החכמים הקדמונים דלעיל בדרשת המילה "בִבְתוּלֶיה"; היות והכתוב יכל לבטא את ההוראה דלעיל בצורה פשוטה וקצרה: "וְהוּא אִשָּׁה בְּתוּלָה יִקָּח", אף על פי כן בחר הכתוב להאריך ולומר "בִבְתוּלֶיה" משמע, כך טוענים התלמידים, יש לדרוש את אריכות המילה. לדעת החכם הראשון נדרש לאסור בוגרת שהתמעטו מקצת בתוליה ולהתיר נבעלה אנאלית והחכם האחר דרש ההפך. המשיכו התלמידים לשאול: בחורה שנבעלה אנאלית נחשבת היא זונה כי כך קבע החכם, רבי אלעזר: כל רווק ורווקה שקיימו יחסי מין לצורך הנאתם ולא לשם נישואים אפילו סקס אנאלי בלבד הבחורה מוגדרת "זונה". וזונה אסורה להינשא לכוהן גדול כי כך כתוב: "אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח". אם כך, שאלו התלמידים, נבעלה אנאלית אסורה משום זונה ואין צורך לאוסרה לכוהן גדול מכוח דרשה דלעיל שאינה נחשבת בתולה. השיב החכם, רב יוסף שמו, הדרשה דלעיל כוחה יפה למקרה שנבעלה אנאלית לבהמה; מצד אחד אינה נחשבת זונה ומצד אחר נחשבת בעולה. שאל אחד התלמידים, אביי שמו, שבדברי רב יוסף יש סתירה פנימית; אם סקס אנאלי של בחורה עם בהמה מגדירה בעולה על כורחך צריך להגדירה זונה, ואי אפשר להפריד בין ההגדרות. ממשיך החכם דלעיל לומר שאין ללמוד מדין בחורה שבתוליה נקרעו ללא סקס כגון על ידי מוט עץ שנכנס לאיבר מינה וקרע בתוליה (בלשון חכמים: "מוכת עץ") שלדעת החכם רבי אליעזר אסורה להינשא לכוהן גדול. ומתוך כך להסיק שגם אם נכנס מוט עץ בפי הטבעת (אנאלי, שלא כדרכה) גם תהיה אסורה לכוהן גדול. שאם כך, כל הבחורות אסורות לכוהן גדול שאין בחורה שלא קינחה את פי הטבעת לאחר עשיית צרכיה והכניסה אבן לפי הטבעת. אם כך, חזרה השאלה דלעיל: מה המקרה שנבעלה אנאלית ונחשבת בעולה ולא זונה? השיב החכם, רבי זירא שמו, כגון שנישאה קטנה ועשתה סקס אנאלי בלבד ולאחר מכן נפרדו מנישואיהם. במקרה זה אינה נחשבת זונה כי קיימו יחסי מין לשם נישואין אך נחשבת בעולה ולא בתולה.
לדעת חכם אחר, שמואל שמו, בחורה שנבעלה לבהמה אינה נחשבת זונה ומותרת להינשא לכוהן ואפילו לכוהן גדול. אף שבתוליה נקרעו בבעילה זו היא נידונה כאילו נכנס לאיבר מינה מוט עץ וקרע בתוליה שיש חכמים המתירים להשיאה לכוהן גדול. ומעשה היה בכפר אחד, היתלו שמו, שבחורה טאטאה את ביתה ובא כלב מאחוריה ובעלה אנאלית ושאלו את רבי יהודה הנשיא והתיר להשיאה לכוהן משום שאינה נידונה כזונה. (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף נט עמוד א- דף נט עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"מתני'. כהן גדול לא ישא אלמנה, בין אלמנה מן האירוסין, בין אלמנה מן הנישואין. ולא ישא את הבוגרת, ר' אלעזר ור' שמעון מכשירין בבוגרת. [ולא ישא את מוכת עץ]….
ולא ישא את הבוגרת. תנו רבנן: והוא אשה בבתוליה יקח – פרט לבוגרת שכלו לה בתוליה, דברי ר' מאיר, ר' אלעזר ור' שמעון מכשירין בבוגרת. במאי קא מיפלגי? רבי מאיר סבר: בתולה – אפילו מקצת בתולים משמע, בתוליה – עד דאיכא כל הבתולים, בבתוליה – בכדרכה אין, שלא כדרכה לא; ורבי אלעזר ורבי שמעון סברי: בתולה – בתולה שלימה משמע, בתוליה – ואפי' מקצת בתולים, בבתוליה – עד שיהיו כל בתוליה קיימין, בין בכדרכה, בין שלא כדרכה. אמר רב יהודה אמר רב: נבעלה שלא כדרכה – פסולה לכהונה. מתיב רבא: +דברים כ"ב+ ולו תהיה לאשה – באשה הראויה לו, פרט לאלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט; היכי דמי? אלימא בכדרכה, מאי איריא משום אלמנה? תיפוק ליה משום דהויא לה בעולה! אלא לאו שלא כדרכה, ומשום אלמנה אין, משום בעולה לא! הא מני? ר' מאיר היא, ורב דאמר כר' אלעזר. אי כרבי אלעזר, מאי איריא משום בעולה? תיפוק ליה דהויא לה זונה, דהא א"ר אלעזר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות – עשאה זונה! אמר רב יוסף: כגון שנבעלה לבהמה, דהתם משום בעולה איכא, משום זונה ליכא. אמר ליה אביי: ממה נפשך? אי בעולה הויא, זונה נמי הויא! ואי זונה לא הויא, בעולה נמי לא הויא! וכי תימא, מידי דהויא אמוכת עץ שלא כדרכה, אם כן, אין לך אשה שכשרה לכהונה, שלא נעשית מוכת עץ על ידי צרור! אלא אמר רבי זירא: בממאנת. אמר רב שימי בר חייא: נבעלה לבהמה – כשרה לכהונה. תניא נמי הכי: נבעלה למי שאינו איש, אע"פ שבסקילה – כשרה לכהונה. כי אתא רב דימי אמר: מעשה בריבה אחת בהיתלו שהיתה מכבדת את הבית, ורבעה כלב כופרי מאחריה, והכשירה רבי לכהונה. אמר שמואל: ולכהן גדול. בימי רבי כהן גדול מי הוה? אלא ראויה לכהן גדול".