דרך חכמים לדרוש פסוקים ולפרשם. כך, למשל, דרשו את דברי ישעיהו הנביא שפרט את חטאי בני ישראל שבעקבותיהם נענשו בחורבן הבית: "וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה: וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וַה' פָּתְהֵן יְעָרֶה" (ישעיהו, ג; 16-17).
וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן – שהיו מהלכות בקומה זקופה.
וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן – שהיו מהלכות לאט כדי שהבחורים יסתכלו עליהן, ובלשון חכמים: "שהיו מהלכות עקב בצד גודל".
וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם – שהיו מתאפרות ורומזות לבחורים בעיניהן.
הָלוֹךְ וְטָפֹף – שהיו הולכות גבוהה בצד נמוכה כדי שיופיה ותמירותה תהיה גלויה לבחורים.
וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה – הבנות היו מניחות בשמים במנעליהן וכשהיו עוברות ליד בחורים היו בועטות במנעל כדי להפיץ את ריחן ובכך מגרות מינית את הבחורים, ובלשון חכמים: "מכניסות בהן יצר הרע כארס". שאלו התלמידים: מה היה עונשן? תשובה: גופן התמלא פצעים, שערותיהן נשרו ונעשו קרחות, מקום ערוותן נעשה מוגלה, ובלשון חכמים: "פתחים המביאין לידי גילה יהיו למחגרת שק". יש מהחכמים המוסיפים עונשים ואומרים: פרחה בהן צרעת, הן התחילו להיות זבות דם בכמות רבה ושיער ערוותן התרבה כיער עד שדחו את הבחורים מלהימשך אליהן מינית. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף סב, עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"דרש רבא בריה דרב עילאי: מאי דכתיב (ישעיהו ג) ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון – שהיו מהלכות בקומה זקופה, ותלכנה נטויות גרון – שהיו מהלכות עקב בצד גודל, ומשקרות עינים – דהוה מלאן כוחלא לעינייהו ומרמזן, הלוך וטפוף – שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה, (ישעיהו ג) וברגליהן תעכסנה, אמר רב יצחק דבי רבי אמי: מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן, ומהלכות בשוקי ירושלים, וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל, בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכעוס. מאי פורענותיהם? כדדריש רבה בר עולא: (ישעיהו ג) והיה תחת בשם מק יהיה – מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים, (ישעיהו ג) ותחת חגורה נקפה – מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים, (ישעיהו ג) ותחת מעשה מקשה קרחה – מקום שהיו מתקשטות בו נעשה קרחים קרחים, (ישעיהו ג) ותחת פתיגיל מחגרת שק – פתחים המביאין לידי גילה יהיו למחגרת שק, (ישעיהו ג) כי תחת יפי, אמר רבא: היינו דאמרי אינשי חלופי שופרא כיבא. (ישעיהו ג) ה' קדקד בנות ציון אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד שפרחה בהן צרעת. כתיב הכא ושפח וכתיב התם: (ויקרא יד) לשאת ולספחת. וה' פתהן יערה, רב ושמואל, חד אמר: שנשפכו כקיתון, וחד אמר: שנעשו פתחיהן כיער".