חכמים קדמונים (תנאים) מנו את החיות המועדות להזיק ולכן בעליהן מתחייב לשלם תשלומים של מלוא ההפסד שגרמו. וכך קבעו: הזאב, האריה, הדוב, הנמר, הברדלס והנחש מועדים להזיק מטבע ברייתן. ולכן, בעליהן משלמים את מלוא הנזק הנגרם בגללם.
בררו התלמידים את זהותה של החיה, שמנו חכמים קדמונים, "ברדלס", ובלשונם: "מאי ברדלס"? תשובה: החכם, רב יוסף שמו, קבע שהברדלס הוא צבוע. שאלו התלמידים: כשמנו חכמים קדמונים את הברדלס הם מנו בנשימה אחת גם את הצבוע משמע, צבוע אינו ברדלס. תשובה: הברדלס שמנו חכמים קדמונים הוא הצבוע ממין זכר והצבוע שמנו חכמים הוא צבוע ממין נקבה. ומדוע עשו הבחנה בין צבוע זכר לצבוע נקבה? משום שהצבוע היא חיה משתנה, כפי שגרסו חכמים קדמונים: צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף, עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד, ערפד לאחר שבע שנים נעשה צמח בשם קימוש, קימוש נעשה לאחר שבע שנים קוץ בשם חוח, חוח לאחר שבע שנים נעשה שד. עמוד השדרה של אדם שבע שנים לאחר מותו נהפך לנחש. מסייגים התלמידים, עמוד השדרה נהפך לנחש מתייחס רק ליהודי שבחייו לא התפלל כנדרש בהלכה ולא השתחווה ולא כרע בזמן שדרשו חכמים – כשאומר את נוסח התפילה: "מודים אנחנו לך…". המשיכו התלמידים לשאול ולהעלות סתירה בדברי חכם קדמון: מדברי החכם הקדמון, רבי אלעזר שמו, שאמר "אף הנחש" משמע, החיות המנויות לעיל הן מועדות והוא הוסיף שאף הנחש מועד מטבע ברייתו. ואילו במקום אחר משתמע מדבריו שחיות דלעיל כשהן מבויתות, כלומר יש להם בעלים, אינן מועדות, מלבד נחש שאף מבויית הוא מועד להזיק? תשובה: יש לגרוס בדברי רבי אלעזר דלעיל כך: במקום "אף הנחש" יבוא "נחש" כלומר רק נחש הוא מועד אבל שאר חיות מבויתות – האריה הנמר והברדלס אינן מועדות להזיק. (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף טז, עמוד א – דף טז, עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"הזאב והארי וכו'. מאי ברדלס? אמר רב יהודה: נפרזא. מאי נפרזא? אמר רב יוסף: אפא. מיתיבי, רבי מאיר אומר: אף הצבוע, רבי אלעזר אומר: אף הנחש; ואמר רב יוסף: צבוע זו אפא! לא קשיא: כאן בצבוע זכר, כאן בצבוע נקיבה; דתניא: צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף, עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד, ערפד לאחר ז' שנים נעשה קימוש, קימוש לאחר שבע שנים נעשה חוח, חוח לאחר שבע שנים נעשה שד, שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש; והני מילי דלא כרע במודים. אמר מר, ר"מ אומר: אף הצבוע, רבי אלעזר אומר: אף הנחש. והא אנן תנן, ר' אלעזר אומר: בזמן שהן בני תרבות אינן מועדים, והנחש מועד לעולם! תני: נחש".