שני חכמים – ר' ישמעאל (בנו של רבי יוסי) ורבי אלעזר (בנו של רבי שמעון) – היו שמנים מאוד ובעלי כרס גדולה עד כדי כך שאם היו עומדים כרס מול כרס צמד בקר היה יכול לחלוף מתחת כרסן מבלי להתחכך בגופן. אישה נוכרית נכבדה שפגשה אותם אמרה להם שעם כרס גדולה כזו אין אפשרות טכנית לקיים יחסי מין מלאים עם האישה. אם כך, טענה הנוכרית הנכבדה, בניכם אינם שלכם אלא מגבר אחר. השיבו לה: נשותינו כריסן גדול משלנו [רמזו לה בתשובה זו שגם גבר אחר לא יוכל לקיים איתן יחסי מין לפי הבנתה]. אם כך, כיצד הלכה למעשה קיימו יחסי מין עם נשותיהם? תשובה: כגודל גוף הגבר גודל איבר מינו והיות ואיבר מינם של החכמים דלעיל גדול מאוד יכלו לעבר נשותיהם. תשובה נוספת: התשוקה והתאווה יכולים לחולל את הבלתי אפשרי ולהצליח לקיים יחסי מין גם בין בני זוג שמנים מאוד, ובלשונם: "האהבה דוחקת את הבשר". שאלו התלמידים: מדוע החכמים דלעיל התייחסו והשיבו לטענת הנכריה שאינה אלא קנטור בעלמא? הלא נאמר: אל תען כסיל כאיוולתו? תשובה: אם לא היו מגיבים לדברי הנכריה הדבר יכל להשתמע כהודאה, לכן השיבו לה כנדרש כדי לא להוציא לעז על בניהם. אחד התלמידים, ר' יוחנן שמו, תיאר את גודל איבר מינו של אחד החכמים דלעיל, רבי ישמעאל, כך: גודל איברו כשנים עשר ליטר. תלמיד אחר, רב פפא שמו, תיאר את איבר מינו של ר' יוחנן כך: גודל איברו שישה ליטר ויש גורסים ארבעה ליטר בלבד. התלמידים המאוחרים יותר תיארו את איבר מינו של רב פפא כך: גודל איברו כסל שמייצרים בכפר הרפניא. (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא ,דף פד, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"כי הוו מקלעי רבי ישמעאל ברבי יוסי ורבי אלעזר ברבי שמעון בהדי הדדי הוה עייל בקרא דתורי בינייהו, ולא הוה נגעה בהו. אמרה להו ההיא מטרוניתא: בניכם אינם שלכם! – אמרו לה: שלהן גדול משלנו. – כל שכן! איכא דאמרי, הכי אמרו לה: (שופטים ח') כי כאיש גבורתו. איכא דאמרי, הכי אמרו לה: אהבה דוחקת את הבשר. ולמה להו לאהדורי לה? והא כתיב (משלי כו) אל תען כסיל כאיולתו! – שלא להוציא לעז על בניהם. אמר רבי יוחנן: איבריה דרבי ישמעאל [ברבי יוסי] כחמת בת תשע קבין. אמר רב פפא: איבריה דרבי יוחנן כחמת בת חמשת קבין, ואמרי לה בת שלשת קבין. דרב פפא גופיה כי דקורי דהרפנאי".