על פי חוקי התורה ליהודים מותר לקנות עבדים מוחלטים שהם אינם יהודים כי כך כתוב: "וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה" (ויקרא, כה; 44). חכמים קדמונים קבעו את הדרכים בהם נקנה עבד; בכסף, שטר ובחזקה.
כיצד אדון קונה גוי להיות לו לעבד בחזקה? כגון; שהעבד מתיר את שרוכי נעל האדון, מוליך מגבות לבית המרחץ וכיוצא באלו המעשים. עוד הוסיף חכם אחר שאם העבד הרים את האדון גם באופן זה נקנה לאדון. שואלים התלמידים: אם כך, שעבד נקנה בהרמת האדון, אישה גויה תיקנה לשפחה בקיום יחסי מין שהרי בזמן המשגל האישה מרימה את הגבר. תשובה: יש הבדל בין שני המקרים – כשהעבד מרים את האדון העבד מצטער והאדון נהנה, אך כשהאישה מרימה את הגבר בזמן המשגל שניהם נהנים, לכן אינה נקנית להיות לו לשפחה. המשיכו התלמידים לשאול: ואם עשו זאת אנאלית ובלשונם: "שלא כדרכה" הרי אין האישה נהנית? תשובה: מניין לנו שאישה לא נהנית במשגל אנאלי? ועוד השיבו התלמידים הרי יש דין מוסכם שאין הבדל בין משגל רגיל למשגל אנאלי, לכן המסקנה היא שאישה אינה נקנית במשגל להיות שפחה לאדון. (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כב, עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"תנו רבנן: כיצד בחזקה? התיר לו מנעלו, או הוליך כליו אחריו לבית המרחץ, הפשיטו, הרחיצו, סכו, גרדו, הלבישו, הנעילו, הגביהו – קנאו; אמר ר' שמעון: לא תהא חזקה גדולה מהגבהה, שהגבהה קונה בכל מקום. מאי קאמר? אמר רב אשי: הגביהו הוא לרבו – קנאו, הגביהו רבו לו – לא קנאו, אמר רבי שמעון: לא תהא חזקה גדולה מהגבהה, שהגבהה קונה בכל מקום. השתא דאמרת הגביהו הוא לרבו קנאו, אלא מעתה, שפחה כנענית תקנה בביאה! כי קאמרינן – זה נהנה וזה מצטער, הכא זה נהנה וזה נהנה הוא. שלא כדרכה מאי איכא למימר? אמר רב אחיי [בר אדא] דמן אחא: מאן לימא לן דלאו הנאה אית להו לתרוייהו? ועוד משכבי אשה כתיב, הקישה הכתוב כדרכה לשלא כדרכה".