נחלקו חכמים בשאלה היסטורית: המבול שירד , על-פי המסופר בתורה, האם ירד גם בארץ ישראל. חכם אחד, ריש לקיש שמו, סבר שירד גם בארץ ישראל. וחכם אחר, רבי יוחנן שמו, סבר שלא ירד מבול בארץ ישראל. כל אחד מהחכמים הנ"ל מנסה להביא ראייה לדבריו וסתירה לדברי חברו .
הראם שהוא בעל-חי גדול ומחמת גודלו לא יכול היה להיכנס לתיבת נוח, כיצד, שאלו החכמים, שרד בחיים לאחר המבול? אם נסבור שאכן לא ירד מבול בארץ ישראל, מובן היטב כיצד שרד; הוא שהה בזמן המבול בארץ ישראל. אך לדעת החכם, הסובר שגם בארץ ישראל ירד מבול, נשאלת השאלה כיצד שרד הראם לאחר המבול? השיב חכם אחד: נוח הכניס את הראם לתיבה בעודו גור ביום היוולדו. המשיכו התלמידים לשאול: הרי העיד אחד החכמים, רבה בר בר חנה שמו, כעדות ראייה שגם גור הראם גדול מאוד: אני ראיתי, כך אומר חכם זה, ראם בן יומו שגודלו כהר תבור ואורך צווארו כ- שלושה ק"מ, והוא הטיל גלליו לנהר הירדן וסתמו מחמת גודל הגללים. אם כך, עדיין לא ברור כיצד שרד הראם את המבול? תשובה: נוח הכניס רק את ראשו של הראם לתיבה. המשיכו התלמידים לשאול: והרי ראשו של הראם גודלו כ-ק"מ אחד, אם כן גם את ראשו אי אפשר להכניס. אלא , אמר תלמיד נוסף, נוח הכניס את חוטמו בלבד לתיבה. המשיכו התלמידים לשאול, והלא התיבה מטלטלת מחמת גלי המים, וחוטמו של הראם יישמט מהתיבה? תשובה: נוח קשר את קרניו לתיבה. ועוד המשיכו לשאול: הרי לדעת החכם, רב חסדא שמו, מי המבול היו רותחים. אם כך, שהראם חוטמו בתוך התיבה וגופו מחוץ לתיבה היה צריך להיכוות מחמת המים הרותחים ולמות. אם כן, חוזרת השאלה למקומה; כיצד שרד הראם את מי המבול , לדעת החכם שירד מבול גם בארץ ישראל?
תשובה: על כורחך, כך טוענים התלמידים, צריך לומר שנעשה להם נס, והמים שמסביב לתיבה היו צוננים וכך שרד הראם את המבול, חוטמו בתוך התיבה, קרניו קשורים לתיבה ומים צוננים סביב לה.
והראייה לכך, שמים צוננים היו מסביב לתיבת נוח, שאם נאמר ונסבור מים רותחים היו מסביב לתיבה, כיצד הזפת, המגן מפני חדירת המים לתיבה, לא נמס? על כורחך נס היה. (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קיג עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"בשלמא למ"ד לא ירד מבול לא"י היינו דקם רימא התם, אלא למ"ד ירד רימא היכא קם? א"ר ינאי גוריות הכניסו בתיבה. והאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי אורזילא דרימא בת יומא והוי כהר תבור והר תבור כמה הויא ארבעין פרסי משכא דצואריה תלתא פרסי מרבעתא דרישא פרסא ופלגא רמא כבא וסכר ירדנא. א"ר יוחנן ראשו הכניסו לתיבה. והאמר מר מרבעתא דרישא פרסא ופלגא אלא ראש חוטמו הכניסו לתיבה. והא א"ר יוחנן לא ירד מבול לא"י לדברי ר"ל קאמר. והא קסגיא תיבה אמר ר"ל קרניו קשרו בתיבה. והאמר רב חסדא אנשי דור המבול ברותחין קלקלו וברותחין נידונו ולטעמיך תיבה היכי סגיא ועוד עוג מלך הבשן היכא קאי אלא נס נעשה להם שנצטננו בצידי התיבה".