אדם שאנס נערה רווקה ובתולה, חייב על-פי התורה לשלם קנס כספי לאבי הנערה כי כך כתוב: "כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרהָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ: וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף" (דברים , כב ; 28).
חכמים למדו, מהמילה "נערה", שאם הנאנסת הייתה בוגרת – האונס אינו משלם קנס. [נערה מוגדרת מגיל 12 עד 12 וחצי, מגיל 12 וחצי ומעלה בוגרת, מתחת לגיל 12 היא קטנה].
נאנסה הנערה ומתה דן החכם, רבא שמו, למי צריך האונס לשלם את הקנס, לאביה או לבנה? ומה הם צדדי הספק? מצד אחד, הכסף מגיע לאב משום שהתורה יעדה את הקנס לאב, מצד אחר, אמנם נאנסה הבתולה בעודה נערה, אך עבר הזמן והיא בגרה (אילו נשארה בחיים) ואם כך, הכסף מגיע לבנה היורש. שאלו התלמידים: כיצד ייתכן שנערה (שגילה 12 עד 12 וחצי שנה) יש לה בן? והלוא קבעו חכמים שילדה קטנה עד גיל 12 אינה יכולה להתעבר וללדת תינוק. ולסבור שהתעברה בדיוק בגיל 12 והייתה בהריון פחות מחצי שנה וילדה – זה לא ייתכן. מכוח טענה זו דחו התלמידים את האפשרות שהקנס ישולם לבן הנאנסת כי לא תיתכן מציאות שלנערה יהיה בן. אלא סברו התלמידים שספק אחר הסתפק החכם רבא דלעיל, כדלהלן: אם עברה חצי שנה מאז שנאנסה הנערה ומתה, והאנס נדרש לשלם את הקנס, האם הוא עדיין צריך לשלמו, או שמא הוא פטור מחמת התבגרותה של הנאנסת המתה? ומה הם צדדי הספק? מצד אחד הנאנסת מתה בעודה נערה לכן צריך לשלם לאב. מצד אחר תביעת הקנס נדרשה לאחר שהיא בגרה, אילו הייתה נשארת בחיים, והאונס היה צריך לשלם לה. (ספק זה לא הוכרע. תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף לח עמוד ב – דף לט ע"א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"אמר אביי: בא עליה ומתה – פטור, שנאמר: ונתן לאבי הנערה – ולא לאבי מתה. מלתא דפשיטא ליה לאביי מיבעיא ליה לרבא, דבעי רבא: יש בגר בקבר, או אין בגר בקבר? יש בגר בקבר ודבנה הוי, או דלמא אין בגר בקבר ודאביה הוי?
ומי מעברא? והתני רב ביבי קמיה דרב נחמן: שלש נשים משמשות במוך, אלו הן: קטנה, ומעוברת, ומניקה; קטנה – שמא תתעבר ותמות, מעוברת – שמא תעשה עוברה סנדל, מניקה – שמא תגמול את בנה; ואיזוהי קטנה? מבת אחת עשרה שנה ויום אחד עד שתים עשרה שנה ויום אחד, פחות מיכן ויתר על כן – משמשת כדרכה והולכת, דברי ר"מ; וחכמים אומרים: אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת, ומן השמים ירחמו, משום שנאמר: (תהלים קט"ז) שומר פתאים ה'! וכי תימא, דאיעברא כשהיא נערה ואולידה כשהיא נערה, ובשיתא ירחי מי קא ילדה? והאמר שמואל: אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים! וכי תימא בציר הוא דליכא, הא טפי איכא, הא אלא קאמר! אלא הכי קמיבעיא ליה: יש בגר בקבר ופקע אב, או דלמא אין בגר בקבר ולא פקע אב? מר בר רב אשי בעי לה הכי: מיתה עושה בגרות, או אין עושה בגרות? תיקו".