חכמים קדמונים נחלקו במה מסככים את הסוכה. לדעת חכם אחד, רבי יהודה שמו, מסככים בארבעת המינים בלבד; בענפי אתרוג, דקל,הדס וערבה. לדעת חכם אחר, מסככים בכל סוגי הענפים. שאלו התלמידים: רבי יהודה הדורש לסכך אך ורק בארבעת המינים כיצד דבריו עומדים בקנה אחד עם דבריו שלו שמותר לסכך בנסרים של עץ ארז? הרי ארז אינו מארבעת המינים. תשובה: ניסוחו של החכם רבי יהודה: "נסרים של ארז" יתפרש – נסרים של שיח ההדס. ומדוע החכם התכוון להדס ואמר ארז? תשובה: הדס הוא ארז! כי ארז הוא סוג של עץ שיש לו עשרה מינים; ודבר זה נלמד מהפסוק הבא: "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף לו, עמוד ב – דף לז, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"תניא: (ויקרא כג) בסוכות תשבו – סוכה של כל דבר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב… ומי אמר רבי יהודה ארבעת מינין – אין, מידי אחרינא – לא, והתניא: סיככה בנסרים של ארז שיש בהן ארבעה טפחים – דברי הכל פסולה, אין בהן ארבעה טפחים – רבי מאיר פוסל, ורבי יהודה מכשיר. ומודה רבי מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר – שמניח פסל ביניהן וכשירה! – מאי ארז – הדס; כדרבה בר רב הונא, דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הן, שנאמר (ישעיהו מא) אתן במדבר ארז שטה והדס וגו'".