כבשה הממליטה את ולדה הראשון, ולדה נחשב הוא בכור וחלים עליו דיני קדושה (רק לכוהנים מותר לאכול את בשרו). אך לא תמיד אפשר לעקוב אחר הכבשה ולדעת אם המליטה כבר את ולדה הראשון או לא. לכן שאלו חכמים: מהו הדין במקרה שחזיר הולך אחר כבשה ויונק ממנה? האם הוא בנה הראשון שלא נולד אלא בצורת חזיר ולכן חל עליו דין בכור, והוא אסור באכילה, או שמא חזיר אמיתי הוא שנולד לאם חזירה ומפני שאמו זנחה אותו, הלך לכבשה ואימץ אותה לאם? (ספק זה לא הוכרע בתלמוד. תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף כד, עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"אחאי בריבי: ראה חזיר שכרוך אחר רחל, מהו? מאי קמיבעיא ליה? אילימא לבכורה, וקמיבעיא ליה אי הלכתא כרשב"ג אי הלכתא כרבנן – תיבעי ליה טלה! כי קמיבעיא ליה לבכורה – ואליבא דרבנן, לאכילה – ואליבא דרשב"ג; לבכורה ואפי' לרבנן דאמרי מרחמא, כי מרחמא – דמינה, דלא מינה – לא, או דלמא: דלא מינה נמי מרחמא? לאכילה ואפי' לרשב"ג, אם תמצא לומר סבר יולדת מרחמא – דמינה, דלאו מינה – לא, או דלמא: דלאו מינה נמי מרחמא? תיקו".