אף שבתנ"ך לא תיעדו את התאריכים המדויקים ללידת יצחק ולהריונם של האמהות, חז"ל, מתוך דרשות הפסוקים, קבעו תאריך מדויק. חכמים קדמונים קבעו שיצחק נולד בפסח. ומניין שיצחק נולד בפסח? תשובה: אלוהים מבטיח לאברהם שיולד לו יצחק במילים אלה: "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן" (בראשית, יח; 14). הבינו התלמידים שהמילה "מּוֹעֵד" משמעה חג. עוד הבינו התלמידים שהבטחת אלוהים התקיימה בחג, כלומר שרה תכנס להריון עכשיו במועד (בחג) ותלד בן למועד (לחג) הבא. מבררים התלמידים מהו החג שאלוהים מבטיח לאברהם שבחג הבא הקרב ייוולד לו בן. אם אלוהים הבטיח בחג הפסח ששרה תכנס להריון ותלד בחג השבועות, הרי בין פסח לשבועות יש חמישים ימים בלבד, ולא יתכן שתספיק ללדת תינוק בריא ושלם. מנסים התלמידים לקבוע שאלוהים הבטיח בחג השבועות ששרה תכנס להריון ותלד בראש השנה, עדיין ימי הריונה מועטים משום שהפרש הימים בין שבועות לראש השנה הוא חמישה חודשים בלבד. אלא, טוענים התלמידים, אלוהים הבטיח בחג הסוכות ששרה תכנס להריון ותלד בפסח. שואלים התלמידים: בין סוכות לפסח יש שישה חודשים בלבד ואין זה זמן הריון מספיק ללידה. תשובה: אותה שנה הייתה שנה מעוברת [היו שני חודשי אדר] כלומר ימי הריונה של שרה בין סוכות לפסח היה שבעה חודשים. ושבעה חודשים הוא זמן הריון מספיק כדי ללדת בן בריא ושלם. המשיכו התלמידים לשאול: הרי ביום שאלוהים הבטיח לאברהם ששרה תיכנס להריון, לשרה היה מחזור ווסת, ואם כך אסור היה לאברהם לקיים עמה יחסי מין עד שתטהר עצמה במקווה וזה לוקח ימים נוספים. אם כך, ימי הריונה של שרה פחות משבעה חודשים. תשובה: לדעת חכמים יש שני מסלולי הריונות לאישה; הריון הנמשך שבעה חודשים, והריון הנמשך תשעה חודשים ושני מסלולי הריונות אלו הם טבעיים. אישה שהריונה במסלול הריון של תשעה חודשים תלד בדיוק לאחר מאתיים שבעים ואחד יום, לא פחות ולא יותר. אישה שהריונה במסלול שבעה חודשים יכולה ללדת יתר או פחות משבעה חודשים ואינה מדייקת בימי הריונה. לכן שרה, שילדה את יצחק בפסח, אומנם ילדה אותו לאחר פחות משבעה חודשי הריון אבל התינוק נולד בריא ושלם. עוד קבעו חכמים קדמונים ששרה, רחל וחנה כולם נפקדו להריונם בראש השנה.
פקידת רחל וחנה להריונם נלמד מהפסוקים הבאים: על רחל נאמר: "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ" (בראשית, ל; 22) ועל חנה נאמר: "וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת חַנָּה אִשְׁתּוֹ וַיִּזְכְּרֶהָ ה'" (שמואל א, א; 19) ובראש השנה נאמר: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶש"ׁ(ויקרא, כג; 24). מתוך שנאמר בראש השנה המילה זִכְרוֹן וברחל נאמר וַיִּזְכֹּרובחנה נאמר וַיִּזְכְּרֶהָ משמע, כך לומדים התלמידים, רחל וחנה נפקדו בראש השנה. ומניין ששרה גם היא נפקדה בראש השנה? תשובה: על חנה ושרה נאמרה המילה פקד. על חנה נאמר: (שמואל א, ב; 21) כִּי פָקַד ה' אֶת חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֶד". על שרה נאמר: "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה … וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן" (בראשית, כא; 1-2), כשם שחנה נפקדה בראש השנה כך גם שרה. (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף יא, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"בפסח נולד יצחק מנלן? כדכתיב (בראשית י"ח) למועד אשוב אליך. אימת קאי? אילימא בפסח וקאמר ליה בעצרת – בחמשין יומין מי קא ילדה? אלא דקאי בעצרת וקאמר ליה בתשרי – אכתי, בחמשה ירחי מי קא ילדה? אלא דקאי בחג, וקאמר לה בניסן, אכתי בשיתא ירחי מי קא ילדה? תנא: אותה שנה מעוברת היתה. – סוף סוף, כי מדלי מר יומי טומאה – בצרי להו! – אמר מר זוטרא: אפילו למאן דאמר יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין, יולדת לשבעה – יולדת למקוטעין, שנאמר (שמואל א א) ויהי לתקפות הימים, מיעוט תקופות – שתים, ומיעוט ימים – שנים. בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, מנלן? אמר רבי אלעזר: אתיא פקידה פקידה, אתיא זכירה זכירה: כתיב ברחל (בראשית ל) ויזכר אלהים את רחל, וכתיב בחנה (שמואל א א) ויזכרה ה', ואתיא זכירה זכירה מראש השנה, דכתיב (ויקרא כג) שבתון זכרון תרועה. פקידה פקידה – כתיב בחנה (שמואל א ב) כי פקד ה' את חנה, וכתיב בשרה (בראשית כא) וה' פקד את שרה".