חכמים קדמונים (תנאים) קבעו: אישה שמדממת בזמן הסקס אם תופעה זו חוזרת על עצמה שלוש פעמים היא צריכה להתגרש ולהינשא לאחר. שהרי דימומה אוסר עליה ועל בעלה לעשות סקס כאישה נידה בזמן מחזור הווסת. ובלשון חכמים: " הרואה דם מחמת תשמיש – משמשת פעם ראשונה ושניה ושלישית, מכאן ואילך – לא תשמש, עד שתתגרש ותינשא לאחר".
נישאה לאחר ותופעה זו חזרה שוב על עצמה תתגרש גם ממנו ותינשא לאחר. נישאה לאחר ותופעה זו חזרה על עצמה, האישה נדרשת לפני הסקס הרביעי ואילך לבדוק עצמה לפני כן – האם הדימום הוא דימום הנובע ממחזור הווסת ואסורה בסקס או שמא הדימום מחמת פצע ומותרת בסקס. כיצד בודקת? לוקחת מקל ובראשו צמר גפן או בד, מחדירה לנרתיקה גליל שיחצוץ בין הצמר גפן לדפנות נרתיקה. לאחר מכן תכניס את המקל עם הצמר גפן, דרך הגליל, עד לרחם; אם נמצא דם בצמר גפן משמע, מהרחם הוא בא ומחמת מחזור הווסת, ואסורה בסקס. אם לא נמצא דם משמע, הדם בא מחמת פצע הנמצא בדפנות נרתיקה ומותרת לעשות סקס. עוד הוסיפו חכמים קדמונים, אם ידוע שיש לאישה פצע ברחם, דימומה בזמן סקס בא ממנו ומותרת לעשות סקס. עוד הוסיפו: אישה נאמנת לומר שיש לה פצע ברחם ומחמתו שותת דם בזמן הסקס. לדעת החכם הקדמון, רבן שמעון בן גמליאל, דימום מחמת פצע ברחם האישה דינו כדימום מחזור הווסת ואסורה לעשות סקס.
התלמידים דנים בדברי חכמים קדמונים דלעיל: מדוע רבן שמעון בן גמליאל אוסר דימום מחמת פצע ברחם וחכמים אחרים מתירים? תשובה: רבן שמעון בן גמליאל סובר שמקום הרחם מטמא – כל דם הנמצא בו ולא משנה אם הוא ממחזור הווסת או מחמת פצע, ולדעת חכמים אחרים דם מחזור הווסת בלבד מטמא.
עוד שואלים התלמידים: אופן הבדיקה שמציעים חכמים קדמונים; להכניס גליל לנרתיקה, עלול לגרום לפציעתה אם עשוי הוא מעץ? תשובה: הגליל הנדרש עשוי מעופרת ובראשו הוא מכופף ומעוגל כך שאינו פוצע. שאל אחד התלמידים, ריש לקיש שמו, היות וחכמים קדמונים מציעים בדיקה לאחר שנישאה לשלושה בעלים, מדוע אינם מציעים זאת כבר בבעל הראשון ולא ידרשו ממנה להתגרש? השיבו חבירו, רבי יוחנן שמו, יתכן והאישה רואה דם בזמן הסקס בגלל גודל איבר מינו הגורם לפציעתה לכן כדאית היא לנסות בעל אחר שגודל איבר מינו שונה ואולי לא תזוב דם בזמן הסקס. ובלשונו של רבי יוחנן: "אין כל האצבעות שוות" הוסיף לשאול התלמיד: ומדוע לא הצריכו חכמים קדמונים את האישה לבדוק עצמה כבר לאחר סקס הראשון עם בעלה השלישי אלא דרשו רק לאחר שעשתה שלוש פעמים סקס? תשובה: היות ואין דומה סקס לסקס אפילו עם אותו בעל ויתכן שפעם הוא מפעיל כוח חזק ופעם כוחו עדין הצריכו חכמים קדמונים להמתין עד שתראה דם שלוש פעמים ורק לאחר מכן לדרוש ממנה בדיקה. ובלשונו של רבי יוחנן: "אין כל הכוחות שווים". כלומר, חכמים קדמונים דרשו בדיקה רק לאחר שהאישה ראתה דם בשעת סקס שלוש פעמים ועם שלושה בעלים כי כך הוברר שאישה רואה דם בשעת סקס ללא תלות בגודל איבר המין וללא תלות בכוח הפיזי של הגבר (חזק או עדין) בזמן הסקס. מעשה באישה אחת שראתה דם בזמן הסקס, באה לפני רבי (עורך המשנה) כדי להיוועץ עמו מה לעשות. רבי ביקש מתלמידו, אבדן שמו, שיפחיד את האישה כדי שבהלתה תרפא את דימומה בשעת הסקס. הלך התלמיד הפחידה ובהלתה גרמה לה להפיל חתיכת דם וכך התרפאה. עוד מעשה באישה שראתה דם בשעת הסקס, הלכה להיוועץ עם רב שמואל. ביקש מתלמידו, רב דימי שמו, שיפחידה. לאחר שהפחידה לא נפל ממנה חתיכת דם. מתוך כך הסיק רב שמואל שאין לה תקנה ואסורה לעשות סקס.
עוד מעשה באישה שלאחר טהרתה ממחזור הווסת וטבילתה במקווה הייתה זבה דם ממקורה, באה להתייעץ עם רבי יוחנן מה לעשות. רבי יוחנן אמר לה שהסיבה שהיא רואה דם בלל קנאת חברותיה בזוגיות שלה עם בעלה. לכן, ייעץ לה שתעשה סקס עם בעלה בשפת הנהר, מקום טבילתה, וכך לא ייודע לחברותיה הקנאיות על טהרתה לצורך סקס עם בעלה. יש גירסא נוספת שייעץ לה אחרת: שתשתף את חברותיה הקנאיות שהיא רואה דם לאחר טבילתה ובכך היא נמנעת לעשות סקס עם בעלה. כך, לדעת רבי יוחנן, קנאתן תיפסק. ויש אומרים שקנאתן תהפך לרחמים עליה והיא תפסיק לראות דם. אמר אחד החכמים, רב יוסף שמו, מעשה היה באישה אחת בפומבדיתא (עיירה בבבל) שראתה דם לאחר טבילתה במקווה עשתה כייעוצו של רבי יוחנן והתרפאה. (תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סה, עמוד ב – דף סו, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"תנו רבנן: הרואה דם מחמת תשמיש – משמשת פעם ראשונה ושניה ושלישית, מכאן ואילך – לא תשמש, עד שתתגרש ותנשא לאחר. ניסת לאחר וראתה דם מחמת תשמיש – משמשת פעם ראשונה ושניה ושלישית, מכאן ואילך – לא תשמש, עד שתתגרש ותנשא לאחר. ניסת לאחר וראתה דם מחמת תשמיש – משמשת פעם ראשונה ושניה ושלישית, מכאן ואילך לא תשמש עד שתבדוק עצמה. כיצד בודקת את עצמה – מביאה שפופרת ובתוכה מכחול, ומוך מונח על ראשו, אם נמצא דם על ראש המוך – בידוע שמן המקור הוא בא, לא נמצא דם על ראשו – בידוע שמן הצדדין הוא בא. ואם יש לה מכה באותו מקום – תולה במכתה, ואם יש לה וסת – תולה בוסתה. ואם היה דם מכתה משונה מדם ראייתה – אינה תולה. ונאמנת אשה לומר מכה יש לי במקור שממנה דם יוצא – דברי רבי, רשב"ג אומר: דם מכה הבא מן המקור – טמא. ורבותינו העידו על דם המכה הבא מן המקור שהוא טהור. מאי בינייהו? אמר עולא: מקור מקומו טמא איכא בינייהו. שפופרת, אפגורי מפגרא לה! אמר שמואל: בשפופרת של אבר, ופיה רצוף לתוכה. אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן: ותבדוק עצמה בביאה שלישית של בעל הראשון? אמר ליה: לפי שאין כל האצבעות שוות. אמר ליה: ותבדוק עצמה בביאה ראשונה של בעל שלישי? לפי שאין כל הכחות שוות. ההיא דאתאי לקמיה דרבי, אמר ליה לאבדן: זיל בעתה אזל בעתה, ונפל ממנה חררת דם. אמר רבי: נתרפאה זאת. ההיא אתתא דאתאי לקמיה דמר שמואל, אמר ליה לרב דימי בר יוסף: זיל בעתה! אזל בעתה, ולא נפל ממנה ולא מידי. אמר שמואל: זו – ממלאה ונופצת היא, וכל הממלאה ונופצת – אין לה תקנה. ההיא דאתאי לקמיה דרבי יוחנן, דכל אימת דהות סלקא מטבילת מצוה הות קחזיא דמא. א"ל: שמא דימת עיריך עלתה ביך, לכי והבעלי לו ע"ג הנהר. איכא דאמר, אמר לה: תגלי לחברותיך. כי היכי דתהוו עליך להך גיסא – נתהוו עלך להך גיסא. ואיכא דאמר, אמר לה: גלי לחברותיך, כי היכי דלבעו עליך רחמים. דתניא: (ויקרא י"ג) וטמא טמא יקרא – צריך להודיע צערו לרבים, ורבים מבקשים עליו רחמים. אמר רב יוסף: הוה עובדא בפומבדיתא – ואתסי".